זנזיבר
חיפשנו מקום לטייל/לנפוש בחורף (ושלא יהיה קר) והחלטנו לצאת לזנזיבר - אי השמש והתבלינים.
מי – מה – איפה
זנזיבר נמצאת במזרח אפריקה. אבל זו לא מדינה, זהו אי השייך למדינת טנזניה, למעשה בעצם נחשב "לאזור אוטונומי מיוחד" של טנזניה.
זנזיבר לא רק אי, זה ארכיפלג של איים רבים. ויש באמת רק שני איים גדולים, וזה רק אחד, שנקרא אונגוג'ה, אונגוג'ה ידועה גם בשם זנזיבר, הבירה של זנזיבר היא זנזיבר סיטי (zanzibar city) , ובתוך זנזיבר סיטי , נמצא את סטון טאון (עיר האבן – stone town)- שמהווה רק חלק מזנזיבר העיר.
בבדיקות מקדימות שעשיתי התברר שיש 2 חברות תעופה שטסות לשם ישירות מהארץ :-
בימי שלישי – ישראייר שמופעלת ע"י חברת "כרמל תיירות"
בימי רביעי – ארקיע
לאחר סקר מחירים בזמן החיפושים בחרנו בחברת כרמל שהיתה באותה תקופה זולה יותר בהשוואה מול חבילות החברות האחרות שטסות עם ארקיע.
בהמשך רצו להצטרף אלינו 2 זוגות נוספים של חברים ובברור נוסף התגלה שמחיר טיול מאורגן יותר זול ממחיר נופש באותו מלון עם אותם פרמטרים, ונבחר הטיול המאורגן.
מספר הערות והארות
המלון של הטיול המאורגן 5 כוכבים הוא מלון קארפו (KARAFUU) (הטיולים המאורגנים למלון 5 כוכבים לנים במלון הנ"ל).
יש באי מלונות 5 כוכבים טובים ויפים ממנו אבל מבחינת מיקום לטיולים הוא נוח מאד.
יש לזכור שהגענו לאפריקה ויש מספר דברים שצריך לדעת:-
הזמן הוא זמן אפריקה וחצי שעה זה לא 30 דקות (או שלמדנו קודם או שנלמד בהמשך). וזה בנסיעות במסעדות או בכל דבר אחר, צריך הרבה סבלנות והבנה.
הנהיגה היא בצד שמאל (כמו באנגליה) וכל מספר קילומטרים יש ביקורות של המשטרה. (המילה בקשיש היא לא קללה).
נסיעה בתחבורה מקומית (מוניות או הסעות) לא יקרה. (נסיעה של שעה בהסעה ל-6 נוסעים – 10 דולר לאדם הלוך ושוב).
המלצה שלי לא לשכור כלי רכב בזנזיבר (גם לא אופנוע).
בכל מקום מקבלים דולרים וחשוב מאד להגיע עם שטרות קטנים (20 דולר זה שטר גדול! לתשלום במסעדות הסעות , קיוסקים וכד').
מזג האוויר חם מאד עם לחות גבוהה מאד וברוב המקומות אין מזגנים כולל בשדה התעופה.
בכניסה לזנזיבר יש צורך באשרה שמונפקת בשדה התעופה תמורת 50 דולר לאדם (התשלום בכרטיס אשראי) ונלקחות טביעות אצבע מהנוסעים, (כל ההליך מתבצע באולם סגור ללא מזגנים).
רשת החשמל כמו בארץ 220 וולט וכל תקע 2 פינים מתאים לשקעים במלון
הפסקות חשמל קצרות (בכל האי) זה דבר שבשיגרע/ה.
אין כמעט מוצרי חלב באי.
השעון שעה יותר מאשר אצלנו (8 בבוקר בזנזיבר = 7 בבוקר בארץ).
אז בחרנו טיול מאורגן, הטיסה יצאה בזמן והטיסה עברה בשקט ובמהירות (5.5 שעות טיסה).
המלון שלנו
מלון קארפו (Karafuu) בתרגום פרח הציפורן מדורג כחמישה כוכבים, זה המלון ריזורט עם בקתות אבן וגג מקש ומזכיר כפר נופש.
המלון ממוקם בחוף המזרחי, בקצה חצי אי המקיף את מפרץ Chwaka Bay ומתפרס על פני שטח גדול ונמצא באזור מבודד, אך די מרכזי מבחינת קרבה לאטרקציות השונות.
המקום מאובטח ע”י אנשי המסאי אשר מסתובבים במלון בשעות היום והלילה.
אנו קבלנו סוויטה בשורה הראשונה על הצוק מעל הספא עם נוף לבריכת הזרמים בצבע טורקיז והים המדהים ברקע. הנוף מדהים, פשוט גן עדן.
הסוויטה: חדר ענק עם מיטת אפיריון מכוסה בכילה, עם מזגן ומאוורר תיקרה, טלוויזיה, קומקום תה/קפה וגם מיני בר (הצד השמאלי של המבנה). בצד הימני מקלחת ושרותים ענקיים.
בהמשך-חדר ענק ובו שרותים, מקלחת ושני כיורים, מגבות ומוצרי טואלטיקה. הכל נקי – מנקים ומסדרים כל יום. בהמשך “חדר ארונות” -מדפים, תליה ומגירות וכן כספת (הצד הימני של המבנה). בחוץ לכיוון הים מרפסת עם 2 כורסאות ושולחן + מיטה לרביצה.
חדר האוכל יפה. יש מקומות בפנים ובחוץ. בבוקר או בערב כיף לאכול בחוץ ולראות את גן העדן בחוץ. האוכל-לא מה שאנו מכירים ב-5 כוכבים. אין יותר מדי גיוון. אם נגמרים מוצרים – לא תמיד מוסיפים.
ארוחת בוקר בסה”כ טובה מאוד, עמדה בה מכינים ביצים, ועמדה להכנת קרפ. מעבר לזה יש ירקות, פירות, לחמים, ריבות, קורנפלקס, עוגות, טוסטים, נקניקים מיצים טריים ועוד. (לא יוצאים רעבים מארוחת הבוקר).
ארוחת ערב – מגוונת מאוד ובסה”כ טעימה. מידי ערב אוכל בסגנון קצת שונה. בנוסף יש מסעדה איטלקית וניתן להמיר את הארוחה שבחדר האוכל בארוחה במסעדה האיטלקית, אך צריך להזמין מקום מראש.
פעמיים בשבוע חדר האוכל סגור בערב (בימים שבת ושני) ואז ארוחת הערב עוברת ל”מסעדת כפר המסאי”.
בארוחת הערב אין שתיה וכל שתיה כולל מים עולה כסף.
במלון בריכה יפה הפונה לים ובאזור הספא בריכת זרמים המדמה ג'קוזי. כל ערב יש תכנית של ריקודים/אקרובטים אפריקאים לאחר ארוחת הערב.
בשטח המלון מסתובבים קופים אותם ניתן לראות בבוקר ולפנות ערב כאשר הם "מתנחלים" באחת המרפסות, קופצים ממקום למקום ומשחקים בכריות שעל המיטה.
בחוף המזרחי יש גאות ושפל שנראים בצורה ברורה מאד על פני השטח.
רצועת הים הקרובה לחוף מלאת שוניות וקיפודי ים, לכן המלון בנה מסלול מבטון באורך של כ- 150 מ' שבסופו לגונה חולית שקטה ומדהימה לרחצה. ללגונה ניתן להיכנס בשעות השפל בלבד אז המים אינם מכסים את מסלול הבטון. (יש להיזהר מהחלקה כאשר השביל רטוב).
לא להחמיץ את הזריחה המדהימה מהים כשבמקביל רואים גם את תופעת הגאות והשפל.
כ-1 ק"מ מדרום למלון (לאורך החוף) מסעדת דה רוק המפורסמת.
היום הראשון (יום שלישי 07/02/2017)
נחתנו בשדה התעופה של זנזיבר והלכנו ברגל לטרמינל ע"מ למלא טפסים לשלם אשרה ולקבל ויזה כניסה (שעת לימוד למושגי אפריקה), ולאסוף את המזוודות, בחוץ חיכו לנו ההסעות למלונות (אין אוטובוסים גדולים רק מיניבוסים 22 מקומות).
עלינו להסעה למלון (המזוודות ברכב נפרד) ולאחר כשעה נסיעה הגענו למלון שנמצא בחוף המזרחי, בחוץ כבר חושך.
קיבלנו חדרים, ובחור מקומי נחמד לקח אותנו לחדר.
חדר?? בית עם גג קש מבחוץ . החדר ענק , מקלחת ענקית, מרפסת גדולה עם נוף לים, בקיצור הפתעה לטובה.
התארגנו במהירות וירדנו לחדר האוכל, הרבה מבחר יש באוכל אבל גולת הכותרת (בשבילי) – שפע הפירות הטריים עומדת שם בחורה שכל תפקידה לחתוך ולקלף אננסים ולחתוך מנגו ואבטיחים.
לאחר ארוחת הערב יצאנו להתארגנות טלפון/אינטרנט. מול הכניסה למתחם מלון קארפו יש שורה של חנויות ובאחת מהן יושב פרדי (מלך האינטרנט) ותמורת 10 דולר הוא מחליף את הסים בטלפון לסים מקומי ואם רוצים גם את הטלפון של בן או בת הזוג הוא מגדיר על אותו הסים ומעכשיו גם הווטצאפ עובד.
חזרנו למלון ועכשיו (ובכל כל ערב) יש הופעה של צוות הבידור של המלון. לאחר ההופעה עוד קצת ריקודים והולכים לישון.
תם היום הראשון (והקצר) בזנזיבר.
היום השני (יום רביעי 08/02/2017)
יום טיול לחלקו הצפוני של האי לכיוון כפר הדייגים נונגווי (Nungwi).
לאחר ארוחת הבוקר עלינו למיניבוסים ויצאנו לטיול. בדרך עצרנו בישוב קיניסיני (Kinyasini) לסיור בשוק המקומי ולהתחיל לחוות את האי. בהמשך הגענו לקצה הצפוני של האי. (כשעתיים נסיעה נטו).
סיירנו בשמורת צבי הים הנמצאים בסכנת הכחדה (Nungwi Mnarani Aquarium) והלכנו לאורך החוף לעבר כפר הדייגים ננגווי שם ראינו איך בונים את סירות הדאו (Dhows) המסורתיות שלהם (הכל בעבודת יד) וסיירנו בכפר ובשוק המקומי.
המשכנו עם המיניבוסים (5 דקות נסיעה) לחוף המערבי ליד הכפר שם יש מספר מסעדות ושם ניתן לנו זמן לארוחת צהריים ובילוי בחוף הים. ולמי שרצה (בתוספת תשלום) נסיעה לראות את הגשר של מלון Essque Zalu Zanzibar (שם התארחו המתחרים בתוכנית "המרוץ למליון").
במסעדה תרגלנו את זמני אפריקה – חיכינו שעה לאוכל והוא לה הגיע בסוף עזבנו את המסעדה בלי לאכול והמשכנו בטיול.
לאחר סיור בתחום המלון חזרנו לאסוף את מי שנשארו בחוף ויצאנו חזרה ישירות למלון שלנו (שעתיים נסיעה).
הגענו ישירות לארוחת הערב ולמופע שהתקיים אחרי האוכל.
תם יום הטיול השני.
היום השלישי (יום חמישי 09/02/2017)
בלו ספארי - אטרקצית חובה בזנזיבר המשלב טיול בסירה בין האיים, צלילה, אוכל ולגונה אחת מדהימה.
יצאנו מהמלון ונסענו ישירות לכיוון הכפר פומבה (Fumba) שנמצא בחלק הדרום מערבי של זנזיבר בחוף הצטיידנו בסנפירים, משקפות ושנורקלים ויצאנו בשייט לכיוון האי הנעלם.
בדרך עוצרים עם הסירה ליד שונית אלמוגים ע"מ לשנורקל ולראות אלמוגים ומגוון יצורי ימיים. לאחר כחצי שעה של שחיה ותצפית על הנוף התת מימי אנחנו עולים לסירות וממשיכים לכיוון האי הנעלם.
זהו אי חולי אשר נחשף בשפל ובגאות פשוט נעלם מתחת למים, בזמן שחלק מהמטיילים שחו או ישבו על החוף ולהסתכל על האוקיינוס ההודי היפה צוות הסירה התחיל לקלף בתחילה קוקוסים ומנגו ובהמשך הגיע גם תורם של האננסים.
לאט לאט מגיעה הגאות ופני האי מתחילים להתכסות במי הים, אנחנו עולים לסירות ועוזבים את המקום.
יש לציין שאנחנו לא היינו לבד על האי אלה הרבה הרבה מטיילים עם הרבה סירות מגיעים לאי ולסיור.
אנחנו פונים עכשיו לכיוון אחד האיים הנוספים באזור ושטים לאורך חוף האי המשונן שהיה פעם ריף אלמוגים, היעד שייט לעבר הלגונה הכחולה (מפרץ טבעי באמצע הים, שסגור כמעט לגמרי מלבד שתי כניסות צרות) – הלגונה טבעית מהממת ביופייה, הסירה עוצרת באמצע הלגונה ואנחנו יורדים למים לצפות ולצלם את יופי המקום המדהים הזה.
לאחר שמיצינו את המקום עלינו חזרה לסירה, יוצאים מהלגונה ושטים לאורך חוף האי לכיוון מקום ארוחת הצהריים.
הצוות במקום מכין עבורנו ברבקיו ממגוון פירות ים (לשומרי כשרות ניתן להחליף את המנה לדגים) בזמן שהצוות מכין את הארוחה הלכנו לראות את עץ הבאובב (שם מדעי: Adansonia) שנפל אבל המשיך לגדול ולצמוח.
בסיום ארוחת הצהריים היה מופע קצר של הצוות המקומי שכלל שירה וריקודים מסורתיים. בחוף עצמו יש שורה של דוכני מזכרות שמשרתים את כל המבקרים שמגיעים לסיור הנ"ל.
כאן גם מסתיים יום הטיול שלנו. אנחנו עולים לסירות ופונים חזרה ישירות לכיוון החוף לכפר פומבה (Fumba), בדרך רואים (בקושי) את המקום שבבוקר נקרא האי הנעלם וכשמו כן הוא פשוט נעלם מתחת למים.
יום הטיול הזה אינו כלול בטיול המאורגן והוא בתשלום נוסף מחיר לאדם 60 דולר כולל הכל (הסעות אוכל שתיה ושייט).
יש לציין שמחוץ למלון מקבלים הצעות מחיר יותר זולות אבל אני לא בדיוק יודע מה מקבלים שם, אם איזה רכב נוסעים, יש ביטוח כולל או חלקי או בכלל אין ביטוח, ואנחנו העדפנו לצאת בצורה מסודרת ובטוחה.
תם היום השלישי
היום הרביעי (יום שישי 10/02/2017)
יום דולפינים, קופים ומונגרובים
השכמה מוקדמת בשעה 07:15 רוצים לצאת לדרך (אוכל לוקחים ארוז מהמלון ונאכל אותו בהמשך היום) היעד – הקצה הדרומי של האי, שם אפשר לצפות בדולפינים בשעות הבוקר המוקדמות.
שעה נסיעה מהמלון ואנחנו מגיעים לקיזימקזי (Kizimkazi) התארגנות מהירה לקיחת אפודי הצלה ואנחנו יוצאים ברגל (שפל עכשיו) לעבר בסירות,
עולים 6 אנשים בכל סירה ויוצאים לשייט של כמעט שעה לאזור בו אמורים לראות דולפינים.
מגיעים לאזור ובמקום כ-10 סירות שמחפשות דולפינים (זהו ים פתוח ללא תיחום כל שהוא) כאשר מישהו רואה דולפינים כל הסירות פונות לאותו כיוון וכל סירה מנסה להגיע כמה שיותר קרוב ומהר לדולפינים, חלק מיושבי מספר סירות קופצים למים (פחד בגלל הסירות האחרות ששטות במהירות אחרי הדולפינים).
הצלחנו לראות מספר פעמים דולפינים ואפילו לצלם, את חלקם עכשיו מתחילים לחזור חזרה לכיוון הכפר, בדרך חזרה התחיל לרדת גשם אך הוא לא הפריע במיוחד והיה גם קצר.
הגענו לכפר ועלינו לסככה ליד החניה לאכול את ארוחת הבוקר שלנו.
ליד החוף זכינו לראות 3 נשים מהכפר מכינות חוטים לחבלים מקליפות הקוקוס ע"י חבטות בעזרת מקל עץ על הקליפות מול אבן על החול.
אחרי האוכל אנחנו יוצאים בנסיעה לכיוון פארק יער ג'וזאני (Jozani Park). אנחנו מתחילים בשמורה בתצפית על קופי "קולובוס האדום" (Procolobus kirkii ) זהו זן של קופי יערות גשם המונה כיום כ 1000 פריטים, זן זה של קופים ידוע גם בכינויו "קולובוס האדום של קירק (Kirk's red colobus) על שם סר ג'ון קירק (1832-1922) שהיה תושב בריטי בזנזיבר והביא את הידיעה על הימצאות הקופים לידי המדע הזאולוגי.
לאחר תצפית על הקופים המשכנו בסיור בתוך היער ע"מ להכיר את מגוון הצמחיה שיש במקום.
בסיום הסיור חצינו את הכביש עם המיניבוסים לכיוון שמורת המנגרובים (The Pete-Jozani Mangrove Boardwalk). במקום נבנו גשרוני עץ הנמתחים לאורך סבך מנגרובים הגדל בסמוך לים. סיירנו במקום בזמן השפל וראינו את השורשים החשופים של העצים שחיים במים מלוחים.
בסיום הסיור נסענו חזרה למלון, ארוחת צהריים אכלנו ב"מסעדה" מול המלון (שיפודים וציפס) קנינו בקבוקי מים וחזרנו למלון לנוח ולבדוק את בריכת הזרמים לפני השקיעה.
תם עוד יום טיול.
היום החמישי (יום שבת 11/02/2017)
בוקר חופשי ומהצהריים - בטיול טרקטורונים
מבחינת הקבוצה והמדריכים היום יום חופש/נופש במלון ואנחנו התארגנו (3 זוגות) דרך המלון לצאת לטיול טרקטורונים אל תוך האי להכיר את הכפרים החקלאיים. (Zanzibar Quad Adventure)
את הטיול ארגנו דרך נציג התיירות שיושב במלון (60 דולר לאדם עבור הטרקטורון + 10 דולר נסיעה הלוך ושוב), יש צורך להציג רשיון נהיגה, ללא הצגת רשיון אין אפשרות לנהוג בטרקטורון.
יצאנו בצהריים עם טרנזיט מקומי לאורך החוף הצפוני לכיוון הכפר קיוונגווה (Kiwengwa) ומשם יצאנו ל-3 שעות טיול בשטחים החקלאיים ולאחד הכפרים הבנויים מבוץ (כל זוג טרקטורון) אלינו הצטרפו 2 זוגות של תיירים איטלקיים.
הביקור בכפר היה מעניין מאד, האיטלקים הביאו תרמיל מלא ביגוד לילדים ואנחנו הבאנו עוגיות.
לראות את השמחה של הילדים (וגם המבוגרים) בזמן הביקור זאת חוויה בפני עצמה,
כשעה הסתובבנו בין בתי הכפר ונכנסנו גם למספר בתים ללמוד על אורח החיים שלהם.
בסיום הסיור הרגלי עלינו על הטרקטורונים וחזרנו לנקודת היציאה שלנו, נפרדנו לשלום מהמדריך ועלינו להסעה שחיכתה לנו בחזרה למלון, הגענו למלון מקלחת טובה וישר לארוחת הערב.
הארגון של טיול הטרקטורונים היה למופת ו”מתוקתק” מרגע העלייה להסעה ועד לסיום במלון ובזכות זה זכה המקום בתמונה לפרסום.
ארוחת הערב לא היתה בחדר האוכל אלה בחצר גדולה תחת כיפת השמים בסגנון כפר מסאי עם מאכלים אוטנטיים (בנוסף לאוכל הרגיל), בסיום הארוחה היה מופע של המסאיים בו הציגו את הפולקלור של השבט.
תם יום הטיול החמישי.
היום השישי (יום ראשון 12/02/2017)
טיול לאי הצבים וסטון טאון
אנחנו החלטנו לוותר על מסלול הטיול הזה ולהשאר במלון לנופש זוגי 😊
לאחר ארוחת בוקר ירדנו לחוף הים, הים היה בשפל ואנחנו צעדנו לעומקו עד קו המים ומשם בשיפולי השפל התחלנו לצעוד צפונה תוך כדי התבוננות בדגים ושאר בעלי החיים שנשארו "תקועים" בבריכות קטנות ושלוליות לאחר שהים נסוג.
במלון האחרון בקצה לשון היבשה עשינו הפסקת שתיה ב"קיוסק" שליד החוף וחזרנו למלון לאורך החוף הרגיל.
לאחר הפסקה קצרה בחדרנו ירדנו חזרה לחוף ופנינו דרומה לאורך החוף, המטרה- מסעדת הסלע (The Rock) שנמצאת כ-1 ק"מ מהמלון.
הגענו למסעדה ועלינו למעלה שתינו מיץ אננס טעים מאד מאד לקחנו קינוח לא פחות טעים ועוד מיץ אננס, המחירים במסעדה כמו בארץ (יקר יחסית למחירי זנזיבר). לאחר שעה של בילוי במסעדה הגאות חזרה והמסעדה כולה מוקפת במים, החזרה לחוף נעשית בסירה שצמודה למדרגות, גם חוויה מיוחדת.
חזרנו למלון לאורך החוף שנעשה צר מרגע לרגע והלכנו לנוח.
ארוחת הערב הוזמנה כבר אתמול במסעדה האיטלקית של המלון, גם כאן צריך סבלנות (זמן אפריקה) סה"כ זמן הארוחה היה כשעתיים (אוכל טעים מאד).
תם היום השישי בזנזיבר
היום השביעי (יום שני 13/02/2017)
מבחינת הקבוצה והמדריכים היום יום חופש/נופש במלון.
לאחר ארוחת בוקר ירדנו (3 הזוגות) לחוף, הזמן הוא זמן שפל, עלינו על סירה מקומית שלקחה אותנו לראות כוכבי ים בתוך הלגונה שליד המלון (10 דולר לאדם).
שייט של שעה כולל עצירה ליד כוכבי הים וצילומים. כשיורדים מהסירה למים צריך מאד להיזהר מקיפודי הים שגם הם נמצאים באזור (לא נעים לחזור עם רגל נפוחה). הכוכבים נמצאים במים של פחות מחצי מטר עומק (שפל) והם בשלל צבעים (שייט שווה). כמובן הקפדנו להחזיר את כל הכוכבים לים מיד לאחר הצילומים.
בצהריים לקחנו טרנזיט מקומי שהקפיץ אותנו לחוף פאג'ה (Paje), זוהי אחת מעיירות החוף הפופולאריות ביותר בדרום זנזיבר, רבע שעה נסיעה מדרום למלון, מקום נהדר עם הרבה מסעדות קטנות וברים על החוף וספורט ימי מפותח כמו צלילה, גלישת רוח, גלישת עפיפונים ועוד.
אכלנו צהריים באחת ממסעדות החוף הסתובבנו קצת בין דוכני המכירות בכפר עד שהגיע ההסעה לקחת אותנו חזרה למלון.
עם הנהג קובעים שעת חזרה ומקום ותשלום נותנים לו בסיום הנסיעה בכניסה למלון, מחיר נסיעה כזאת עלה 30 דולר לרכב (5 דולר לנוסע הלוך ושוב).
חזרנו למלון התארגנו ויצאנו לארוחת הערב, ארוחת הערב שוב במתחם המסאי עם הופעה במקום.
תם היום השביעי.
היום השמיני (יום שלישי 14/02/2017)
היום האחרון לטיול/נופש
הולכים לארוחת בוקר סוגרים חשבון מול הלובי על האקסטרות ובשעה 11 עוזבים את המלון יחד עם הטיול המאורגן. הכיוון חוות התבלינים שנמצאת מעט מצפון לעיר זנזיבר באזור Masingini Forest.
עברנו בין העצים והשיחים ראינו ולמדנו איך נראים התבלינים לפני שקוטפים אותם וטוחנים אותם לאבקה ובסיום הסיבוב התכנסנו לסככה ע"מ לעשות סיכום טיול עם המדריכים וליהנות בפעם האחרונה ממיטב הפרות הטרופיים שגדלים באי.
כמו כן הדגים לנו אחד העובדים איך מטפסים על עצי הקוקוס הגבוהים ע"מ לקטוף את הפרי.
מחוות התבלינים נסענו לכיוון שדה התעופה (רבע שעה נסיעה) ושם פגשנו גם את רכב המזוודות שלנו.
שדה התעופה
יורדים מהמיניבוסים מאתרים את המזוודות וקדימה לכיוון הביטחון, שאלות שגרתיות ולאחר מכן בדיקה עצמית של כל מזוודה (בהשגחת איש הביטחון) ע"מ לראות שלא נוספו לנו שום פריטים לא רצויים בדרך.
ממשיכים לכיוון הצ'ק איין. חשבנו שאנחנו כבר מוכנים לנושא אחרי ה"טירונות" שעברנו בכניסה לזנזיבר, אז מה אם חשבנו,
תורים ארוכים למסירת המזוודות (היתה טיסה נוספת לניירובי) מזגן כמובן שאין, חם ולחות גבוהה.
אחד מאנשי הצוות המקומי קורא לנו לבוא "מכאן" ואני שמח על קיצור התור הוא לוקח את הדרכונים הולך וחוזר הולך וחוזר ופולט את המילה "בקשיש" אני עושה את עצמי לא מבין ומסמן בידיים שאין לי כלום והכיסים ריקים, עוד סיבוב קצר שלו והוא מחזיר לנו את הדרכונים עם כרטיסי עליה למטוס ולוקח את המזוודות.
יש לציין שאין מסועים בטרמינל והכל נעשה ידנית או עם עגלות קטנות.
התור לביקורת דרכונים עוד יותר ארוך, ובהתחשבות בתיירים הביאו פתאום 2 מאווררי עמוד שכמעט ולא הורגשו.
נטשנו את המקום ועלינו לקפיטריה למעלה (יש מזגן אבל בקושי) וישבנו שם עד שראינו את מטוסנו נוחת, ואז ירדנו לביקורת הדרכונים בדיקה ביטחונית אחרונה (תיקי עליה למטוס וכד').
למטוס עלינו, כולם, מזיעים ו"מסריחים" מהמתנה בשדה.
בשדה יש גם טרמינל חדש וענק אבל הוא לא מופעל ואיך שהבנתי זה בעקבות סכסוך קרקעות על המקום.
מפת המקומות בהם טיילנו
תם שבוע מהמם בזנזיבר
לשאר הטיולים שלי לחץ ==>כאן
וואאאאאו מושלם! התכנון זה לקחת את בת זוגי לשם, מתכנן להפתיע אותה ולהציע.. מסתכל בימים האחרונים על חבילות נופש לזנזיבר, צביקה אם אתה יודע דבר מה, מקור טוב לסגור בו, דילים משתלמים, אשמח לכל סוג של עזרה. תודה על הפוסט, אתחקה אחר צעדיך
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקצביקה תודה מקרב לב על השיתוף, הסיקור וההמלצות החמות. אם אתה מכיר חבילת נופש לזנזיבר שהיא ממקור מומלץ, ובשלב קצת יותר מבוקש של השנה (לא עונה קרירה) אשמח אם תשתף מהידע שלך.
השבמחק