יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

אוסטריה - וינה והאגמים בטיול ספונטני 09/2015




ראש השנה באוסטריה - טיול לא מתוכנן


ישבנו וקראנו ולמדנו ואפילו תכננו טיול בן שבוע לסלובקיה הדפסנו חומר שיהיה לדרך כרטיסי טיסה יש לנו לוינה ואפילו שכרנו כבר רכב לתקופה אבל..................... יומיים לפני הטיסה "התהפך" עלינו מזג האוויר כל התחזיות בכל האתרים הראו גשם ועוד גשם וגם הרבה גשם אבל "רק ל-4 ימים" (הטיול תוכנן לשבוע) השארנו את חבילת סלובקיה בבית לקחנו את החבילה (חומר כתוב) שתמיד מוכנה של אוסטריה ויצאנו לדרך - יש את כל האתרים נזרום לפי מזג האוויר. נחיתת בוקר מוקדמת בוינה אוספים מזוודות ומגיעים לדוכן SIXT לקבל את הרכב (הזמנו אופל אסטרה) ובמקומו נקבל ג'יפ (שידרוג) דיזל בתוכו GPS מובנה 6 הילוכים והכל ללא תוספת מחיר.
העמסנו את הציוד פתחנו מפה וסימנו יעד ראשון - עמק הווכאו. יוצאים לדרך. משדה התעופה בוינה עוקפים את העיר דרך רשת הכבישים המהירים לכיוון מערב לעמק הווכאו.
עמק הווכאו (Wachau)  - אורכו של עמק וואכאו הוא 30 ק''מ והוא משתרע בין הערים מלק וקרמס. יש כאן נופים של לגבעות מוריקות המעוטרות בחורבות רומנטיות של מצודות המזדקרות לשמים וכפרים קטנים ציוריים, כנסיות קטנות בסגנון הבארוק, מטעים נשירים ושורות גפנים בטראסות המכסים את מדרונות הגבעות בעמק. העמק נמצא ברשימת אונסק"ו כ"אתר מורשת עולמית". יצרני יין נמצאים כאן בכל פינה. הענבים הגדלים כאן מספקים כמה מהיינות המצוינים של אוסטריה. הענבים גדלים בחוות משפחתיות קטנות, נקטפים וממוינים ביד, ומותססים במקום. 85 אחוז מהיינות הם לבנים (היינות האדומים של האזור אינם טובים), ורובם מופקים מהענב הגרונר (Grüner) וולטלינר (Veltliners) האופייני לאזור.
הישוב הראשון שלנו בעמק הוא קרמס
המשכנו לאורך הדנובה עד קרמס לפני העיירה על ראש גבעה מתנוסס לו מיבנה המנזר פונים עם הרכב לכיוונו (גבעה= תצפית) מחנים את הרכב ויוצאים לסיבוב קצר מסביב למנזר לאחר סיור מסביב למנזר ירדנו לעיירה קרמס מצאנו חניה מסודרת ויוצאים לסיבוב רגלי עיירה נחמדה עם כנסיה גדולה במעלה העיירה ומדרחוב שוקק חיים.

קרמס (Krems an der Donau).
כאן מתחיל עמק הווכאו זוהי עיר העתיקה מימי הביניים שהזמן עצר בה מלכת, עם מרכז הסטורי משומר היטב
נמצאת בפתחו המזרחי של עמק הווכאו (Wachau)  על גדת הדנובה וממול נישאים הרי ולדפירטל (Waldviertel) העיר משמשת כאחד ממרכזי ייצור היין החשובים באוסטריה.
האטרקציה הבולטת והחשובה ביותר בקרמס היא הכנסייה שהוקמה במקום כבר במאה ה-15. הכנסייה הנוכחית נחשבת דוגמא יפה במיוחד של אדריכלות גותית.
האתר החשוב נוסף בעיר הוא מגדל שטיינר (Steiner Tor), שער ובראשו מגדל מימי הביניים. השער נבנה ב-1480 כחלק מחומת העיר, עוצב בהמשך בסגנון בארוק, ושופץ ב-2005, שבהמשכו מדרחוב שוקק חיים.
אם אתם אוהבים מנזרים, תוכלו לבקר בסטיפט גוטוויג (Stift Göttweig), מנזר בנדיקטיני מרשים השולט על העיירה מלמעלה.  וממנו יש תצפית יפה על כל האזור. 
לאחר סיור בעיירה חזרנו לרכב והמשכנו בנסיעה לאורך הדנובה מערבה היעד הבא העיירה/כפר דורנשטיין (Dürnstein) מקום קטן ששווה ביקור, הכניסה עם רכב אסורה לחלק העתיק ואנחנו חונים במגרש החניה של הרכבת חוצים את הכביש הראשי במנהרה מסודרת ומגיעים לכניסה לכפר שם עומדות ה"זקנות" ומוכרות ענבים מקומיים עתירי מתיקות.
העיירה הציורית דורשטיין  (Dürnstein)
כפר קטן היושב על צוק המשקיף על הדנובה, שנראה כאילו יצא מסיפורי האגדות. הכפר, שעודנו מוקף חומות, מתגאה בבתים צבעוניים, כיכר קטנה, מנזר נחמד עם חצר אטרקטיבית במיוחד וחורבות טירה בראש ההר. לטירה יש סיפור משלה: בשנת 1192 תפס לאופולד החמישי את ריצ'ארד לב-הארי מלך אנגליה והחביא אותו בטירה הזאת. אף אחד לא ידע איפה המלך. המשרת הנאמן של המלך, בלונדל, חשב על תכנית להצלת מלכו, שבמסגרתה עבר מטירה לטירה כשהוא שר את שיריו האהובים של המלך. כשהגיע לטירה שבה היה כלוא המלך, הוא שיחק ושר מתחת לחומות. ריצ'ארד הכיר את הקול של המשרת והצטרף לשירה, שהובילה להצלתו. סוף טוב. אל הטירה מגיעים בשביל תלול מהכפר.
הכפר ידוע בזכות ליקר המשמש שמיוצר שם מפירות הגדלים מסביב.
אין אפשרות להכנס עם רכב לכפר ואת הרכב רצוי להשאיר בחניה מצד ימין של כביש (מיד שרואים את העיירה) או באחד הרחובות הסמוכים והחציה נעשת ברגל מתחת לכביש הראשי לכיוון החלק העתיק (מיד לאחר מכן הכביש נכנס למנהרה ואי אפשרות להסתובב חזרה).
יש לציין שכל העמק מצטיין בכרמים שלו ובתוצרת היין המקומית. סיבוב בעיירה = חגיגה לעיניים חנויות שוקקות תיירים ונוף נפלא לעבר הדנובה (בסיפור הזה אני לא ניכנס לסיפורי ההיסטוריה של המקומות אלה רק סיפור הטיול).
השעה כבר אחרי 15:00 ואנחנו מחליטים שהמקום הבא בתור הוא גם יהיה מקום הלינה שלנו. לינות הזמנו יום מראש רק עבור 4 הלילות האמצע של הטיול המטרה - העיר מאלק (Melk) והמנזר שלה לאחר שעה של נסיעה (כולל עצירות לצילום בדרך) מגיעים למאלק סיבוב קצר במרכז ואנחנו בוחרים לנו פנסיון נקי ומסודר שצמוד למרכז וכולל ארוחת בוקר (Hotel-Restaurant zur Post) בעל הפנסיון ניגש איתנו לרכב ומצרף לרכב את "השעון הכחול" ע"מ שנוכל לחנות ללא תשלום מול הפנסיון לאחר התארגנות קצרה אנחנו יוצאים במעלה המדרגות לכיוון המנזר שבראש העיר (המנזר נסגר ב-18:30) ואין לנו הרבה זמן.
העיירה מלק (Melk)
שנמצאת בקצה המערבי של עמק וואכאו, מוכרת בעיקר בזכות המנזר הבנדיקטיני הענק שמתנשא מעליה. היא משמשת מרכז תרבותי ואמנותי של האזור, גם בה יש נציגות מכובדת של היקבים מהאזור, כמה חנויות יין גדולות, מרכזי טעימה, ומסעדות טובות. (כאן גם מומלץ לישון אחרי יום הטיולים הארוך).
מעל העיירה צופה בגאון מנזר מלק (Stift Melk) הנחשב ליפה באוסטריה, המשקיף גם על הנהר.  זהו אחד ממבני הבארוק היפים ביותר בעולם. במנזר צילמו את הסרט המפורסם "שם הוורד".
ממרכז העיירה יש מדרגות המובילות לכניסה של המנזר (לבדוק שעות פתיחה לפי העונה) מלבד סיור במנזר הענק כדאי לבקר גם בגנים הצמודים עליו (הכניסה לגנים מימין לשער הכניסה למנזר).
כמו כן כדאי לבקר גם לאורך גדת הדנובה ולהתרשם מהאזור (יש דרך מסודרת ממרכז העיירה שחוצה את הכביש הראשי וגשר להולכי רגל שמעברו טיילת בין העצים עד גדת הדנובה).
החלק הפנימי (בתוך המבנה) כבר סגור ואנחנו עשים סיבוב בחצרות הפנימיות של המבנה הענק ופונים לכיוון הגן הסגור (שעדיין פתוח) עושים סיבוב גם בגן
ולאחר סגירת הגן סיור גם באזור הפתוח. לאחר הסיור (המזורז) במנזר ובגנים ירדנו חזרה למטה וצעדנו לעבר הדנובה ע"מ לצפות בשקיעה בדרך תצפתנו שוב על המנזר והחליף את גווניו לפי צבעי השקיעה
לסיום חזרנו למרכז העיר לארוחת ערב טובה וחזרה למקום הלינה יש לציין שהכל נעשה ברגל ולא היה צורך ברכב לסיור הנ"ל תם היום הראשון של הטיול באוסטריה.
היום שני של טיול 
יקיצה טבעית ללא שעון יש זמן לא ממהרים לשום מקום (חוץ מלטייל) ארוחת בוקר שהפתיע לטובה עם בופה פתוח והרבה ירקות לבריאות סיימנו לאכול ולהתארגן ויוצאים לטייל התוכנית היום להמשיך בעמק אבל גם להגיע למקום הלינה בגוסאו הפסקה ראשונה אנחנו עושים בישוב Grein שעל גדות הדנובה מעל הישוב מתנוססת טירה אבל מה שאותנו מעניין זה הנוף מהגבעה 35 ק”מ נוספים לכיוון מערב הביאו אותנו אל מחנה העבודה הידוע לשימצה – Mauthausen
מאוטהאוזן  (Mauthausen)
הנאצים בחרו להקים את מחנה ריכוז בעיירה הקטנה מאוטהאוזן, בגלל שפה נמצאו מחצבות מקומיות מצוינות, שסיפקו חומרי גלם למפלצת הנאצית. כאן מצאו את עצמם יהודים רבים מאוד עובדים עבודת פרך במחצבת הגרניט ורבים מהם גוועו על "מדרגות המוות" המוליכות ממנה אל המחנה. כ-200,000 איש נספו במחנה זה בשנים 1938-1945, מתוכם כ- 38 אלף יהודים.
סיור של שעתיים במחנה - יש שיאמרו קצר ואחרים יגידו ארוך בכל מקרה סיור קשה במחנה שרבים רבים מצאו בו את מותם (רובם לא יהודים) הסיור כלל סיור במחנה סיור במוזאון ובאתר ההנצחה של כל הנספים שכולל אנדרטאות שכל מדינה הקימה לזכר אזרחיה. במוזאון בחלק התחתון יש את היכל השמות של כל הניספים במחנה הכניסה למחנה ולמוזאון ללא תשלום ויש גם פרוספקטים בעברית.
לאחר ביקור באתר פנינו דרומה לכיוון האגמים כאן מתחיל הטיול ה"אמיתי" עצירה ראשונה בדרך בישוב Kirchdorf ישוב קטן שעצרנו בו רק ע"מ והכניס משהו לבטן (איזה שטרודל קטן עם משהו חם) ולנקות מעט את הראש מהמראות שעברנו קודם ממשיכים בדרך עוד שעתיים של נסיעה ומגיעים לעיר!! הגענו לאגם הראשון לעיר Gmunden
נסיעה ראשונית לאורך הכביש הראשי שצמוד לאגם ואנחנו מבינים שהמקום חייב גם סיור רגלי מחנים את הרכב לוקחים את המצלמה ומתחילים לטייל באגם יש גם מזרקה שמזכירה את ז'נבה שבשוויץ והיא עובדת לסרוגין
הזמן מתחיל ללחוץ ואנחנו ממשיכים בדרך דרומה (צריכים להגיע למלון) בדרך הפסקה קלה נוספת ליד אגם הלשטט (עוד נחזור אליו) לצילום לפני שקיעה
עוד רבע שעה של נסיעה ואנחנו בגוסאו (Gosau) במלון.
במציאות המלון נראה יותר טוב מהתמונות ומן המרפסת הרבה הרבה נוף הישוב עצמו קטן ואין מה לעשות בו אבל הנוף מסביב - פשוט לטייל עם העיניים גם המסעדה של המלון מצוינת לטעמנו עם תפריט עשיר (ולא יקרה) כך שלא התאמצנו במיוחד לחפש מקום לאכול ארוחות ערב תם היום השני של הטיול.
היום השלישי של הטיול 
השכמה טבעית (אין כמו להתעורר ללא שעון) ויורדים לחדר האוכל לבדוק מה מקבלים ולאכול חדר האוכל מוקף בחלונות והנוף מסביב משגע
וגם מזג האוויר איתנו יש לציין שארוחת הבוקר היתה מאד עשירה אבל עם בעיה אחת קטנה שהיא גם בעיה גדולה קשה קשה קשה לקום מהכיסא אין ברירה מזג האוויר נפלא וכדאי מאד להתארגן לטיול נוף בעקבות מזג האוויר היפה אנחנו נוסעים לכיוון St. Wolfgang מגיעים למקום והולכים לקנות כרטיסים לרכבת כנראה אנחנו לא היחידים שראינו את מצב מזג האוויר והרבה אנשים ממתינים בתור היום יום שבת - מה הגויים לא עובדים? חצי שעה המתנה בתור והוסיפו עוד רכבות יש לציין שהאוסטרים מאד מאורגנים יש לוח זמנים של הרכבת אז מה? יש לחץ מוסיפים עוד רכבות באמצע בין התכנונים ובנתיים יש זמן להצטלם.עולים לרכבת לכיוון הר שאפברג Schafberg
מי שלא היה למעלה על ההר ביום בהיר לא יבין עד כמה מרשים המקום צוק או יותר נכון שפיץ של הר ותצפית 360 מעלות לכל האגמים שמסביב במקום מסעדה גדולה וכמובן שבילי הליכה
האוסטרים חובבי הליכה חלקם ירדו בתחנת רכבת הראשונה ומשם עולים ברגל לפסגה חלקם עלו ברכבת ועכשיו מתחילים ללכת ברגל ל........... לא יודע לאן. אנחנו מחליטים שאחרי סיבוב בפסגה נרד ברכבת לתחנה היותר נמוכה נעשה שם סיבוב רגלי ואחר כך נמשיך עם הרכבת הבאה או הבאה באה למטה
אז לאחר ש"מיצינו" (מילה לא במקום כי אפשר לשבת שם כל היום) את החלק העליון ירדנו עם הרכבת תחנה אחת גם בתחנת הביינים יש כמובן מסעדה והרבה מסלולי הליכה שמובילים למטה ולמעלה (רק תלכו ברגל) אחרי סיבוב קצר באזור - נתנו לרכבת אחת לעבור למטה
וברכבת הבאה עלינו אנחנו ע"מ לרדת למטה. אנחנו יורדים למטה עם הרכבת לעיירה St. Wolfgang את הרכב השארנו בקצה השני של העיירה ועכשיו נעשה סיור לאורך העיירה בניחותה.
בעיירה יש כנסיה יפה ששווה להקיף אותה והכל בזכות המרפסת הצופה אל האגם.
הגענו לרכב ומכאן נסענו לכיוון St. Gilgen לאחר חצי שעה נסיעה (הקפת אגם Wolfgangsee)
הגענו לעיירה St. Gilgen במקום יש את הרכבל העתיק ביותר באוסטריה שעולה עד לפסגת ההר בצד המערבי של האגם. זאת גם השעה המועדפת מבחינת כיווני השמש לעלות להר סיבוב קצר בתוך סמטאות העיירה עם הרכב ע"מ למצוא מקום חניה (חניון מסודר סמוך לאגם) ואנחנו מתחילים לטפס במעלה הסמטאות לכיוון תחנת הרכבל (התחנה נמצאת ממש צמוד לכביש הראשי). עולים עם הרכבל ומגיעים למעלה.
מהתחנה העליונה יש שביל שמגיע לפסגה, מעל התחנה יש מרפסת תצפית עם נקודת התרגעות (למי שעייף מהעליה ברכבל) עם כסאות נדנדה.

אנחנו עולים לפסגה נהנים מהנוף מצלמים ומצטלמים והזמן ררררץ ממול (לכיוון מזרח) רואים את הר שאפברג שבבוקר עלינו לפסגתו עם הרכבת,
הפסגה משמשת גם כנקודת קפיצה למצנחי רחיפה
אנחנו יורדים ברכבל ל-St. Gilgen סיור קצר ליד האגם ונוסעים לכיוון Bad Ischl
חצי שעה נסיעה מסנט גיליגן ואנחנו מחנים את הרכב ב-- Bad Ischl היום שבת אחה"צ (ואצלם כמו שישי בערב אצלנו) הכל חגיגי האנשים מסתובבים ברחוב עם הבגדים המסורתיים ויוצאים לבילויים
חגיגה נוספת יש היום ב- Bad Ischl כוחות ההצלה קיבלו כבאית חדשה וגם זה סיבה לחגוג בגינה המרכזית מול בית העיריה הציבו את הכבאית
תזמורת מנגנת נעימות וכל מי שקשור לכוחות ההצלה הגיעו לחגוג עם בני משפחתם וזה כולל את הפנסיונרים של הכוחות והצעירים שחולמים להיות כבאים בעתיד
כמובן שפתחו להם "שולחנות" וכולם עוסקים בלעיסה צילומים ובהעברת חוויות העיירה עצמה מאד יפה, הבתים מצוירים (חוויה לעיניים)
הרחובות נקיים ופשוט כיף להסתובב ולטייל בין סמטאותיה בסיום הסיור יצאנו לכיוון המלון שלנו בדרך עצרנו במסעדה (סומנה על ידנו כבר בבוקר) לארוחת ערב בחצר המסעדה תזמורת מנגנת מוזיקה מקומית וסביב השולחנות משפחות וקבוצות יושבים אוכלים ונהנים מצאו לנו שולחן (Welterbe-Wirtshaus Steegwirt), ישבנו אכלנו ונהננו למלון הגענו עיפים ומרוצים (מקלחת וישר לישון) תם היום השלישי
היום הרביעי
בוקר טוב התעוררנו לשמיים בהירים עם מעט ערפילי בוקר
מראה מהמלון לכיוון מזרח
המסלול היום - מסלול אתגרי לאגמי גוסאו Gosau)) לא מבחינת סיכון אלה "טרק רגלי” שמלווה בטיפוס לאגם העליון.
יורדים לארוחת בוקר ותוך כדי הארוחה גם נהנים מהנוף לאחר הארוחה עולים לחדר התארגנות קצרה ויוצאים לדרך בחוץ בהיר 12 מעלות אידאלי למסלול רגלי "מפרך" יש לנו דרך ארוכה לנסוע - כמעט 8 ק"מ בדרך לאגמי גוסאו
בשעה תשע ו"קצת" אנחנו כבר לרגלי האגם התחתון השמש רק עלתה מעל ההר קצת מסנוורת אבל הנוף יפיפה
את האגם התחתון (Vorderer Gosausee) אפשר להקיף במסלול מאד נוח הנמצא מסביב לאגם אנחנו בוחרים ללכת נגד כיוון השעון ולהתחיל מהצד הדרומי של האגם (כיווני שמש לצילום) ומתחילים ללכת במסלול - הכיוון בו בחרנו היה מוצלח ביותר האגם השקט יחד עם השמיים הכחולים נתן לנו יופי של מראה והשתקפויות מכל כיוון
לא נותר לנו אלה לעצור להתפעל מהנוף לצלם ולצלם
אורך המסלול עד הקצה המזרחי של האגם הוא כשעה ורבע בהליכה נינוחה פה צריך לקבל החלטה:- עולים לאגמים העליונים או מסיימים את ההקפה ונגמר הטיול וכיוון שאנחנו בטיול הוחלט לטייל ואנחנו מתחילים לעלות לכיוון האגם הגדול העליון בדרך ע"פ המפה יש לנו עוד אגם קטן בדרך כלפי מעלה פוגשים מספר בתים אם ילדים משחקים המקום נראה מסודר ומטופח
אבל באמצע שומקום (ברקע אנחנו רואים את פסגת ההר עם הקרחון - למרגלות ההר צריך להיות אגם גוסאו העליון) מכאן מתחילה העליה (שלא נגמרת) השביל אמנם רחב ונוח ואנחנו עולים ועולים ועולים ומגיעים לאגם המרכזי אבל.............
זה המקום של האגם האמצעי
אין מים יש מקום של אגם יש סימנים של אגם כמה שלוליות וזהו מסתכלים מסביב אולי זה לא המקום אבל...... זה המקום מסתכלים על השביל ורואים שכולם ממשיכים לעלות (כולל כאלה עם עגלות ילדים) וקצב העליה שלהם כמעט כמו שלי בירידה לגביהם כנראה טיול עונג שבת (למי שמכיר את העליה מנחל תבור אז העליה בארץ "קטנה וחמודה" יחסית לעליה פה) בהמשך העליה אנחנו רואים תצפית יפה על האגם התחתון
וגם מגלים שיש כאלה "שהסתדרו" עולים עם עגלה רתומה לטרקטור במקום ללכת ברגל (מסקנה - תסופר בסוף המסלול)
עוד טיפוס קצר בשביל ומגיעים לישורת או סוף סוף מגיעים חחח אחיזת עיניים פטה מורגנה אחרי הסיבוב מתחדשות העליות אבל…. אם משפחות עם ילדים קטנים וגם לפעמים עם עגלה עולים מי אנחנו שנפסיק (ועוד אחרי שכבר עלינו כל כך הרבה)
הגענו לבסוף רואים סימנים של אגם האגם העליון - Hinterer Gosausee ממשיכים במסלול לאורך צידו הדרומי של האגם עד לקצה המזרחי שלו השביל עכשיו במישור בקצה האגם יש מיבנים
ויש עשן אין עשן בלי אוכל!! מתאים לנו להינפש מהדרך וכנראה לא רק לנו לכולם במקום מסעדה
- מלאה עד אפס מקום במבנה ליד - שרותים כימיים דבר ראשון שרותים ולכול חובבי השרותי שטח - בדרך לא היה אפילו מקום אחד נטול מטיילים מגיעים למבנה המסעדה (מזכיר חדר אוכל של קיבוץ אבל עם מלצרים) שולחנות גדולים וסביבם מלא אנשים (רובם עם חצי ליטר בירה) איפה שיש מקום יושבים התפריט מאד בסיסי ומוגש ב-2 שפות וכך אנחנו מתחילים להבין כל מיני שמות של מאכלים אם שם משונה מה הפירוש שלהםKaiserschmarrn ( בעברית חביתיה קצוצה עם רסק תפוחי עץ [תרגום מאנגלית]) דבר נוסף - פה פגשנו את העגלה עם הטרקטור שעלתה למעלה עם האנשים ישבנו נתנו מנוחה לרגלים אכלנו ושתינו (מים) הסתובבנו ליד האגם
והתחלנו לרדת חזרה למטה גם לאחר ההפסקה ותחילת החזרה שלנו הטרקטור והעגלה עדיין עמדו שם אנחנו מתחילים בירידה למטה לכיוון האגם התחתון (האמת - הירידה הרבה יותר קלה ומהירה) בירידה לכיוון האגם התחתון השמיים מתחילים להתכסות בשכבת עננים לבנה וגבוהה
זה לא מסתיר את הנוף אבל עושה אותו אפרורי ומצד שני השמש נעלמה ופחות חם מגיעים לאגם התחתון לאחר שעה הליכה (העליה לקחה שעה וחצי)
פונים לצד הצפוני של האגם ע"מ להשלים את היקף כל האגם התחתון (סיבוב "רק" סביב האגם התחתון אמור לקחת שעתיים של הליכה)
רגע לפני סיום המסלול בחלק הצפוני של האגם יש אזור ללימוד טיפוס על מצוקים מסלול מסודר עם יתדות וכבלים (לא עשינו אותו) ואנשים תלויים בין שמים וארץ ומים
עוד קטע הליכה קצר והגענו לסוף המסלול (לנקודת ההתחלה)
ומי מגיע מאחורנו.......... העגלה הרתומה לטרקטור

בקשר לטרקטור הוא הגיע לפנינו למעלה עשה הפסקה ארוכה מאד מאד (כנראה הוא גם מעלה ציוד ומצרכים למסעדה) הספקנו לשבת במסעדה לנשנש ולשתות הסתובבנו באזור וצילמנו ושהתחלנו לרדת הוא עדיין חנה באגם העליון. במחשבה שניה שלנו היה יותר טוב ללכת ברגל מאשר לקפץ בעליה עם הטרקטור מה גם שטילנו בחלק הדרומי של האגם התחתון כאן מסתיים טיולנו באגמי גוסאו ואנחנו בדרכנו חזרה למלון (נסיעה של 10 דקות).
לאחר הפסקה קלה במלון אנחנו מחליטים לעשות עוד מסלול אבל קצת יותר קליל אנחנו נוסעים.........
למפלי גולינג 40 דקות נסיעה מהמלון ואנחנו מגיעים למפלי גולינג רגע לפני שהמקום ניסגר או יותר נכון שהקופה נסגרת (את המקום אי אפשר לסגור)
היתרון בלהגיע מאוחר זה שהמקום כמעט ריק אפשר לצלם בנחת ובקטעים הצרים אין פקקי תנועה
מפלי גולינג Gollinger Wasserfall
אנחנו עולים עד לחלק העליון מצלמים ונהנים
ויורדים חזרה לפני רדת החשיכה מכיוון שהמקום ריק לקח לנו כל הסיבוב כשעה וחצי בנחת חזרנו לרכב וישר חזרה למלון ערב חג היום (ערב ראש השנה) והחלטנו לפנק את עצמנו במלון בארוחה חגיגית עם 3 מנות לכבוד החג בסיום הארוחה קשה קשה היתה העליה לחדר תם היום הרביעי לטיול
היום החמישי 
לילה לא שקט עבר עלינו גשם ללא הפסקה לאורך כל הלילה ובעוצמות משתנות - מה שנקרא גשום עד סוער קמנו בבוקר השמיים מכוסים עננים - בחוץ מטפטף גשם אין מה למהר במזג אוויר כזה - הנוף בחוץ פשוט מוסתר ע"י עננים לאחר ארוחת בוקר אני פותח את "בנק האתרים" שלי ומסמן מטרה 
קניון ליכטנשטיין (Liechtensteinklamm) מסלול שגם בגשם אפשר לעשות והחוויה לא נפגמת (לגמרי) עולים לחדר ומתארגנים על ציוד חורף יוצאים מהמלון ואחרי שעה של נסיעה מגיעים לקניון בחוץ מעונן וגשם קל מאד מטפטף/יורד עלינו - לא נורא אפשר כך לטייל גם שעות מתחילים את מסלול הקניון ומתברר שהבחירה הייתה מצויינת גם לא חם גם אין הרבה אנשים (פינו לנו את הקניון לצורך צילומים)
על הקניון אין מה לספר הרבה – צריך לראות ולהנות
הקניון לא ארוך הולכים בשבילים לארכו עד סיום הקניון שם בקצה יש מפל יפה ששוצף מים מכל הגשמים שירדו בלילה
אנחנו יוצאים מקניון ליכטנשטיין מזג האוויר קצת מתבהר.

מחליטים לנסוע לקרחון דאכשטיין (Dachstein) ולארמון הקרח שבו מגיעים לרכבל ועל ההר יש ענן שזז
כאן נפתחה הדילמה נעלה או לא נעלה זאת השאלה המחיר - יקררררררררררר ולמעלה גם יהיה קררררררררררר רק לציין שזהו אתר חדש שנפתח בשנה / שנתיים האחרונות (לאחר מעשה איך אומרים "כגודל התיקוה כך גודל האכזבה") על ההר נשבה רוח מאד חזקה הענן סרב לזוז הגשר היה חלקו בתוך ענן ואת הנוף לא ראו ממנו
ארמון הקרח נראה יפה אבל לא גמור
יחסית לארמונות אחרים די מאכזב כל קטע חייב בכרטיס שאותו קונים לפני העליה להר (כרטיס או כרטיס משולב ב..) 1. עליה ברכבל 2. מעבר בגשר התלוי 3. כניסה לארמון הקרח רגע לפני שירדנו חזרה עם הרכבל זז פתאום הענן יצאנו מהר החוצה מהמבנה "בלענו" עם העיניים נוף ואחרי 10 דקות הגיע הענן האחר וכיסה את הנוף חזרנו למבנה ירדנו ברכבל למטה מסקנה צריך עדין לחכות שיגמרו לפתח את המקום.
אם אין אני לי - מי לי – ניסע לזלצבורג שם אפשר לטייל גם שיש עננים ואולי קצת גשם מתחילים לנסוע מיד לאחר שעוברים את גולינג מתחיל גשם זלעפות (לא יכל להתחיל רגע לפני הפניה לכיוון המלון?) ממשיכים בנסיעה אבל לא להרבה זמן ונתקלים בעומס תנועה כבד ובהמשך נהפך לפקק אחד גדול עובר עוד זמן מה וה-GPS החליט שאם כבר עומדים זה הזמן לעדכן אותנו ולהציע דרכים חלופיות (בכלל איך יוצאים מהכביש המהיר) אנחנו עומדים ורק חושבים איפה מסתובבים וחוזרים למלון ואז ה- GPS שמח להודיע לנו למה יש פקק
8hpTi5e.jpg
(התרעת פצצה בדרך) לא חסר לנו צרות במדינה שלנו זאת הכותרת שהוא מצא להודיע לנו? במחלף הראשון שהגענו ביצענו פנית פרסה וחזרה למלון המפנק שלנו סה"כ מהיציאה מהרכבל עד למלון 3 שעות על הכביש מזה מעל שעה בפקק איך אומרים אין כמו בבית (במלון) תם היום החמישי (יום הגשם שלנו באוסטריה) מחר יום חדש.
היום השישי של הטיול 
קמים בבוקר (יום ארוך לפנינו) מזג האוויר נירגע ויורדים לאכול ארוחת בוקר אחרונה במלון החביב שלנו לאחר ארוחת הבוקר סוגרים גם את התשלום למלון וחוזרים לחדר להתארגן אורזים את המזוודות מעמיסים הכל לרכב בודקים שוב שלא שכחנו כלום ויוצאים לדרך. חשוב לציין שהיום מזג האוויר החליט ל"צ'פר" אותנו גם בשמים נקיים וגם בראות מצויינת. (כנראה פיצוי על אתמול) חצי שעה נסיעה ואנחנו כבר חונים ב"הלשטט” (Hallstatt)
אחד המקומות היפים והפסטורלים באזור האגמים הכפר בנוי על צלע ההר מצד אחד וצידו השני נושק לאגם הלשטט Hallstatt סיירנו בכפר
עלינו לכנסיה המפורסמת
שם שומרים על עצמות הנזירים שמתו בחדר מיוחד סיור לא ארוך במיוחד (למי שלא מכיר רחוב אחד ראשי עם חנויות לתיירים ובקצה העליון בסוף הרחוב הכנסיה עם העצמות) וחזרנו לרכב להמשך הדרך (יום ארוך אמרנו) עוזבים את הלשטט בדרך לתצפית 5 האצבעות עוצרים רגע מיד לאחר הכפר לעוד תמונה אחרונה על האגם המדהים
הדרך לרכבל שיוביל אותנו לתצפית 5 האצבעות עולה מכיוון הכפר Obertraun זהו הרכבל שמוביל גם למערת הקרח דאכשטיין Dachstein תחנת הרכבל התחתונה לפני העליה ברכבל צריך להחליט אם רוצים להיכנס גם למערה וכיוון שכבר ביקרנו במערה בעבר.
ויתרנו על הכניסה (הכניסה למערה נמצאת ליד התחנה הראשונה של הרכבל). יורדים מהרכבל ומיד עוברים לרכבל הבא שיוביל אותנו לתצפית. יש לציין שכל האזור הוא חדש ונמצא בפיתוח ובבניה בעיקר באזור התחנה העליונה מיד ביציאה יש שילוט ברור לאן צריך ללכת במקום מספר אתרים והסיבוב בהם אורך כ-3 שעות (רק בחלק העליון) מכאן יש גם תצפית יפה על קרחון דאכשטיין שאתמול ביקרנו בו ו"זכינו" בענן שליווה אותנו (גם היום יש עננים סביב הפיסגה)
כמו כן על הפסגה יש ספסלי "רביצה" שאפשר לתפוס בהם שמש מול הנוף שמסביב לאחר עליה לתצפית בראש ההר אנחנו פונים (ע"פ השילוט) לתצפית 5 האצבעות. התצפית מאד מרשימה
ממנה אפשר לצפות על אגם אלשטט וכל האזור מסביב בסיום הסיור אנחנו מתחילים לחזור לכיוון הרכבל (יום ארוך לפנינו - כבר אמרנו) ויורדים למטה. לאחר הירידה אנחנו פונים עם הכביש לכיוון כללי מערב כאשר הכוונה לחצות את שמורת הטבע גזאוזה gesäuse
ולהגיע לעיר הצליינים - מריאצל .Mariazell הנסיעה די ארוכה אבל הנוף מפצה על המרחק בדרך יש גם טירות רבות חלקם הפכו למוזאונים וחלקם מתפוררות (אבל מרחוק נראות יפה)
לקראת השעה שבע בערב אנחנו מגיעים לעיירת הצליינים מריאצל Mariazell כל ניסיון שלנו להיכנס לעיר ניתקל בשלטי "אין כניסה" ומכוניות יוצאות מהעיר איפה לעז......... הכניסה לעיר ??
כאשר פנינו מזרחה על כביש 21 (לכיוון באדן) ראיתי פתאום אוטובוס שבא ממול ונכנס לכביש צדדי, לקח לי בדיוק חצי דקה לעשות פרסה ולתחיל לנסוע בעקבותיו והכן האוטובוס נכנס לתוך העיר ואני אחריו נוסע בזהירות בסמטאות הצרות מגיעים למרכז מוצאים חניה והולכים לחפש מקום לינה. העיר שוממת !! בקושי רואים מישהו ברחוב ואשתי שואלת זה המקום שכל המפורסם שכולם באים לבקר - אין פה אף אחד פותחים את הבוקיינג והטריפאדוויזר ובוחרים מלון במרכז ליד הקתדרלה
מגיעים למלון (העיר שוממת) מצלצלים בפעמון ועוד פעם ומחכים מצלצלים שוב ואין קול ואין עונה איך שמסתובבים 3 בחורות שואלות אותנו מה אנחנו מחפשים הסברנו להם - חדר במלון הה כן בואו פתחה את הדלת (מתברר שאלה בעלי המלון) הראתה לנו חדרים והודיע שהמחיר כולל ארוחת בוקר שמחנו ושאלנו איפה אוכלים ארוחת ערב והיא הסבירה שב-8 סוגרים הכל. מיהרנו לעלות את הדברים לחדר ולחפש מסעדה אבל....... כמו שאמרתי העיר שוממת בסיכומו של סיבוב קצר ומהיר במרכז נכנסנו למלון ליד לאכול ארוחת ערב (היתה טובה מאד וגם לא יקרה) לאחר האוכל החלטנו לעשות סיבוב לילה בעיר וגם לצלם קצת (צריך להוריד את האוכל)
עוד סיבוב ברחוב הראשי ועוד כמה צילומים מהעיר השוממת וחוזרים למלון להתרחץ ולישון (אמרתי - יום ארווווווך) תם היום השישי של הטיול שהיה גם מוצלח מאד.
היום השביעי של הטיול 
התעוררנו בבוקר מציצים מהחלון ומזג האוויר נראה מושלם (פתאום יש גם אנשים בישוב השומם מאתמול ואפילו מכוניות נוסעות) יורדים לארוחת בוקר ולאחר בכן מתארגנים להמשך. ראשית החלטנו לעשות סיבוב נוסף במריצ'ל (שאתמול היתה עיירת רפאים) יוצאים מהמלון ישר לכיכר המרכזית (הצמודה למלון)
התוצאה - הרבה הרבה יותר מרשימה מאתמול - יפה וצבעונית אנשים מתחילים להסתובב ברחובות הסמטה ליד הקתדרלה היא שוק לתיירים והדוכנים מתחילים להפתח לקראת בוא הצליינים,
עושים סיבוב מסביב לקתדרלה המפורסמת וגם ברחובות מסביב (סיבוב לא ארוך)
כבר כמעט 10 בבוקר וצריך להמשיך בדרך (מיצנו את המקום) חוזרים לרכב ומתחילים לנסוע לכיוון וינה. התחנה הבאה שלנו (שעתיים ורבע נסיעה) ממש צמודה לעיר הגדולה - מכרה הגבס seegrotte
חצי שעה ממרכז וינה מצוי מכרה גבס נטוש משנת 1848 שבו אגם תת קרקעי הגדול ביותר באירופה. הטמפרטורה קבועה כל השנה - 9 מעלות. במכרה הורכב במלחמת העולם השנייה חלק ממטוס הקרב סילוני "הינקל" של הגרמנים.
מגיעים למקום בחניה מספר אוטובוסים של טיולים מאורגנים ובתי ספר ואנחנו ניגשים לקופה מבררים מתי יוצא סיור נוסף באנגלית (או בספרדית) ומקבלים תשובה בעוד חצי שעה הרבה אין מה לעשות במקום וחצי שעה זה לא לפה ולא לשם יושבים ומחכים עוברים מעל 20 דקות וליד הפתח אין שום תזוזה (ריק בדיוק כמו שצילמתי) ניגשים לברר ואומרים לנו שאין עכשיו סיור באנגלית ועוד מעט יוצא סיור בגרמנית סופרים עד 10 ושוב סופרים עד 10 (בשביל להירגע) ומסבירים לבחור שאמרו לנו חצי שעה לחכות ואין שום סיבה שנחכה עוד חצי שעה !!הבחור מעקם טיפה את האף ומודיע לנו שעוד 5 דקות אנחנו נכנסים לסיור שהוא הולך להתארגן באמת חזר אחרי 5 דקות לבוש בתלבושת יצוגית ומיד פותח "דף חדש" שלום אני המדריך שלכם ברוכים הבאים למכרה הגבס שנחפר ............... בבקשה תכנסו - בקיצור קיבלנו סיור פרטי
רק שנינו במכרה עם מדריך צמוד זהו סיור שני שלנו במכרה - הקודם היה מזמן מזמן מזמן (ב- 1987) והיה מאד מעניין לראות את ההבדלים שחלק זכרתי וחלק לאחר מבט בתמונות מאז סה"כ הסיור במכרה לוקח כחצי שעה (כולל 5 דקות שיט באגם התת קרקעי (
במכרה הסריטו קטע מהסרט שלושת המוסקטרים והסירה מהסרט נשארה באגם למזכרת
בזכות המים השקטים של האגם הכל משתקף במימיו ורק מעצים את היופי של השייט
וזאת המזרקה הצבעונית שפועלת בתוך האגם
רוצים עוד סיבוב בסירה שואל המדריך (רמז עבה לטיפ שהוא מצפה) על הסבלנות שלו ושחיכה כל פעם עד שאגמור לצלם ושהתמונות יהיו טובות (אין כזה דבר בקבוצה שנכנסת), קיבל הבחור טיפ יפה והוא הראה לנו את כיוון היציאה והלך לדרכו (ידע שאני התעכב על עוד כמה צילומים) הסיבוב שלנו כולל צילומים לקח 45 דקות ויצאנו מאד מאד מרוצים (גם המדריך נראה מרוצה).
הסתיים הסיור במכרה ואנחנו בדרך לכיוון מרכז העיר וינה, ניווטנו את עצמנו לחניון שהכי קרוב למרכז (השעה כבר אחרי 14:00- סה”כ יש לנו פחות מ-4 שעות לעשות סיבוב קצר בעיר), נכנסנו לחניון תת קרקעי שנימצא ליד תחנת הרכבת (הקלה) Marienbrücke ויצאנו לסיור קצר בעיר, התחנה הראשונה ממש מעבר לתעלה (בהמשך הכביש מהחניון) היתה קתדרלת סטפנוס הקדוש Domshop St. Stephan


המשכנו לאורך המדרחוב הומה האדם (והיה גם חם מאד)
הלכנו עד בנין האופרה
ומכאן פנינו לכיוון Michaelerplatz וארמון Hofburg

חצינו את הארמון והחצרות לכיוון ה”רינג” של וינה שמקיף את כל החלק העתיק של העיר, (רחוב Burgring)
ומכאן פנינו לכיוון הפרלמנט
המשכנו ברינג ועברנו ליד התאטרון Burgring וכיכר Rathausplatz והמשכנו לכיוון התעלה/נחל מרחוק ראינו גם את צריחי המגדלים של Votivkirche
 כאשר הגענו לתעלה עשינו הפסקה לאכול שטרודל טעים ולשתות משהו (חם היה כבר אמרתי) והתחלנו לחזור לאורך המים לכיוון החניה
בדרך עוד הספקנו לראות איך משתזפים בוינה על שפת הנחל שמו משטחי חול ועליהם כסאות נוח כאילו חוף ים בצדדים קיוסקים יעני חוף ים
הגענו לחניון שלמנו את חלקו בתענוג (לארח לנו את הרכב) ויצאנו לכיוון שדה התעופה, בשדה החזרנו בזריזות את הרכב (אחרי תדלוק) ונכנסנו לשדה הליך הבידוק היה מהיר וגם הטיסה של אוסטריאן יצאה בזמן רק מה………. מלאה בחרדים שחזרו מאומן, הטיסה היתה רועשת מאד ובסיומה – אוי לבושה איזה מטוס מטונף השאירו אחריהם החבר'ה האלה אפילו הדיילות היו המומות ממה שקרה במהלך הטיסה (גם אזור ההמתנה לעליה למטוס בוינה נראה כלאחר סופת טורנדו עם שאריות אוכל ועטיפות) פרט לקטע הזה (שבטל בשישים) היה טיול מוצלח מאד מכל הכיוונים.

נסענו כ-1300 ק”מ בשבוע ימים הג'יפ דיזל היה חסכוני וממוצע הדלק היה 1ליטר ל-15.2 ק”מ, הדלק באוסטריה זול מאד ועמד על 1.05-1.1 יורו לליטר
כאן גם מסתיים טיולנו

מצורף קישור לאתרים באזור

לשאר הטיולים שלי לחץ ==> כאן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תוכן ענינים בבלוג

כתובות וקישורים של הטיולים בבלוג