חלק א' הדרך הרומנטית, הריין והמוזל וגם היער השחור
יום מס' 1 (30/03/2010)
בשעות הבוקר המאוחרות נחתנו בשדה התעופה במינכן, אספנו את המזוודות,
קיבלנו את הרכב שהזמנו ויצאנו לדרך לכיוון הדרך הרומנטית.
הדרך הרומנטית
(גרמנית: Romantische
Straße) - היא "דרך נוף" שהוכשרה על ידי
סוכני נסיעות עם רצון למינוף בשנות ה-50. זהו כינוי ל-350 הקילומטרים של כביש מהיר
בין וירצבורג לבין פיסן בדרום גרמניה, בייחוד בבוואריה ובבאדן-וירטמברג, המקשר
מספר עיירות ציוריות וטירות. בימי הביניים היה זה נתיב סחר שחיבר את מרכז גרמניה
לדרומה. היום אזור זה נחשב בעיני מטיילים בינלאומיים רבים כבעל נוף ותרבות
"גרמניים במיטבם", בעיירות ובערים כגון נרדלינגן, דינקלסביל ורוטנבורג
על הטאובר ובטירות כמו בורג הרבורג וטירת נוישוונשטיין המפורסמת. הדרך הרומנטית
מסומנת לאורך הדרך בשלטים חומים.
קישור לאתר הדרך הרומנטית ==> הדרך הרומנטית
תחנה ראשונה שמתוכננת באוגסבורג (Augsburg), אנחנו נוסעים על כביש
מס' 92 ובהמשך כביש מס' 99 (הרינג הצפון מערבי של מינכן) ועולים על הכביש המהיר
מס' 8 לכיוון אוגסבורג אליה אנחנו מגיעים לקראת השעה 3 אחה"צ.
Vogeltor
Basilika St. Ulrich und Afra
אוגסבורג נוסדה לפני הספירה על ידי הקיסר
אוגוסטוס כנקודת שליטה צבאית שהפכה, בשל מיקומה, לעיר תוססת בעלת חשיבות עצומה,
ובשל כך נכבשה ושוקמה מחדש מספר פעמים במהלך ההיסטוריה.
ברובע העתיק מצוי בנין העירייה עם
ארכיטקטורה יפהפייה, קאתדרלה ענקית בסגנון גותי ובנוסף מתחם מיוחד של ״בתי מחסה״
לעניים שפועל ברציפות כבר למעלה מחמש מאות
שנים!! מתחם זה, הראשון מסוגו בעולם, הוקם על ידי הסוחר העשיר יעקב פוג׳ר,
שמשפחתו פעלה בעיר כבר מאה שנה לפניו.
בזמנו הם היו המשפחה העשירה בעולם, אבל טרחו להשקיע מממונם (לא יזמה מובנת מאליה)
לטובת אלה שמזלם לא שפר. אותם מאושרים זכו לדיור הולם ובהמשך גם לטיפול רפואי
איכותי בעלות אפסית. המתחם קרוי ״הפוג׳רי״ ((Fuggerei) והוא קרוב לכיכר העיר.
גם היום מתגוררים בו מעוטי יכולת בעלות של פחות מיורו אחד ליום.
אוגסבורג היא
העיר היחידה גרמניה שחוגגת חג רשמי, שהוא אך ורק שלה: Peace of Augsburg,
הנחגג ב-8 באוגוסט.
מענין לציין כי בין השוהים במקום היה
גם סבו של המלחין מוצארט, פרנץ מוצרט, שלא עסק במוסיקה אלא במקצוע הרבה יותר
פרוזאי - בנאי. הכישרון המוסיקאלי התגלה בבנו ליאופולד, אביו של המלחין המפורסם
שנולד באוגסבורג. בית המשפחה משמש היום כמוזיאון הקרוי ״בית מוצרט״ (סגור ביום
שלישי).
אתר העיר - אוגסבורג (Augsburg)
Merkurbrunnen
Weberhaus
Moritzkirche
לאחר סיור (לא ארוך) בעיר העתיקה אנחנו יוצאים מאוגסבורג צפונה על
כביש מס' 2 עד דונאוורת (Donauwörth),
כאן מצאנו מקום לינה ללילה הראשון שלנו.
דונאוורת (Donauwörth) - שוכנת בנקודת המפגש
בין נהר הוורניץ לנהר הדנובה. הרחוב הראשי של העיירה, Reichstrasse, הוא אחד המקסימים בדרום
גרמניה.
Landratsamt Donau-Ries
דונאוורת (Donauwörth)
דונאוורת (Donauwörth)
City or Town Hall
המפגש בין נהר הוורניץ לנהר הדנובה
תם היום הראשון של הטיול.
יום מס' 2 (31/03/2010)אנחנו יוצאים מ-דונאוורת על הדרך הרומנטית לכיוון צפון (כביש מס' 25), לכיוון טירת הרבורג (Harburg Castle),
הטירה נמצאת על גבעה בצד המערבי של הנהר והישוב נמצא בצד המזרחי שלו.
טירת הרבורג - היא אחת היא אחת הטירות הגדולות של הדרך
הרומנטית. ביקור בטירת הרבורג הוא כמו חזרה אל ימי הביניים! הטירה שוכנת על הגבעה
ומשקיפה על העיר שעליה היא נקראת. הטירה עשויה להיקרא שלוס הרבורג בכמה ספרי
הדרכה. לא ברור מתי
הוקם המבנה הראשון, אך הטירה נזכרה לראשונה במסמך בשנת 1150. עם זאת, היסטוריונים
סבורים כי חלקים מהטירה נבנו במאות ה -10 וה -11, ושרידים רומיים נמצאו על אֲתַר.
קומפלקס הטירה,
כולל בית הטירה, הקפלה, הזקיף הליכה (עם חורים שדרכם לשפוך שמן חם על פורעים
הפולשים!), מגדל כלא, צינוק, ומבנים שונים המשמשים לתמיכה התושבים, מוקף חומה
התומכת שישה מגדלים. במרכז המתחם נמצאת חצר גדולה עם באר.
טירת הרבורג
היא אתר חובה בעת נסיעה בכביש רומנטי, אבל צריך להיות מודעים לכך הטירה סגורה בימי
שני ולא פתוח כל ימות השנה. סיורים בטירה ניתנים במרווחי זמן קבועים וחלקים
רבים של הטירה פתוחים לציבור.
הנוף מהטירה
לאחר סיור בטירה אנחנו יורדים חזרה לכביש
מס' 25 וממשיכים צפונה לכיוון העיר נורדלינגן (Nördlingen).
Deininger Tor
מפת העיר העתיקה
נורדלינגן (Nördlingen) - היא עיירה במחוז דונאו-ריז בבוואריה, גרמניה. זוהי רק אחת מתוך שלוש עיירות בגרמניה אשר נותרו ערים מוקפות בחומה במלואן, כאשר השתיים הנוספות הן רוטנבורג אוב דר טאובר ודינקלסביל. מיצג תיירותי נוסף מימי הביניים בעיירה הוא צריח בגובה של כ- 90 מטרים בשם "דניאל", המהווה חלק מכנסיית סנט גיאורג. מבנים בולטים נוספים הם בניין העירייה, כנסיית סנט סלוואטור וה- Spital, בית חולים לשעבר מימי הביניים. נורדלינגן שוכנת סמוך לנקודת הפגיעה של מטאוריט אשר פגע בכדור הארץ לפני כ- 15 מיליון שנה. זהו האתר של ה- National Geopark Ries, המציע סיורים קבוצתיים ושבילי הליכה באזור כמו גם את מוזיאון מכתש ריס הממוקם ברובע טאנר השמור היטב מימי הביניים. עוד עובדה מעניינת היא כי נורדלינגן היה העיירה המוצגת בסרט "ווילי וונקה וממלכת השוקולד" בשנת 1971, כאשר בסצינה האחרונה עפה מעלית הזכוכית מעל העיירה.
St.-Georgs-Kirche
Reimlinger Tor
תצפית מסיור על החומה
בהמשך הדרך הרומנטית צפונה אנחנו מגיעים לישוב דינקלסבהיל (Dinkelsbühl), עיר עתיקה יפיפיה מוקפת חומה עם הרבה מגדלים ובתים בשלל צבעים.
דינקלסבהיל (Dinkelsbühl)
דינקלסבהיל (Dinkelsbühl)
לאחר סיור לאורך החומות ובין הסמטאות היפות של הישוב אנחנו חוזרים
חזרה לרכב וממשיכים בדרכנו צפונה בדרך הרומנטית. הישוב הבא
בתוכנית הוא העיר רוטנבורג אוב דר טאובר (Rothenburg ob der
Tauber).
Spital Bastion
Spitalturm
רוטנבורג על הטאובר (Rothenburg ob der Tauber)
דמיינו לכם עיירה קטנה שבה ימי הביניים
עדיין נוכחים בשטח - סמטאות צרות מתפתלות בינות לבתים צבעוניים וציוריים, נקטעות
על ידי שערי אבן שמעליהם מתנוססים מגדלים קטנים, וצלצולי פעמונים נישאים מכיכר
העיר היפהפייה ונשמעים בכל פינה. זהו תיאור מדויק של רותנבורג שמעל הטאובר, השוכנת
בבוואריה, ונחשבת לעיר הימי-ביניים המשומרת ביותר בגרמניה.
צעידה ברחובות האבן של רוטנבורג היא כמו
טיול במוזיאון פתוח: יש היסטוריה בכל אבן. הבתים, המגדלים והשערים הישנים של העיר,
שעמדו בזעזועים של המאות שעברו, עומדים לנגד עיניכם החוקרות. תיירים מציפים את
הרחובות אבל איכשהו העיר מצליחה לספוג אותם, ולא לתת למספרם הגבוה לקלקל את הקסם
המיוחד שלה.
שטחה הקטן של העיר העתיקה מאפשר לכם להגיע
לכל מקום ולהכיר כל פינה ברגל, ואם מזדמן לכם לקפוץ לכאן לסוף שבוע בחג המולד
למשל, צפוי לכם קסם מיוחד בהליכה לילית שבה בכל פינה עצים וקישוטים מאירים וזוהרים.
רוטנבורג הצליחה להימנע מחורבן בכמה מקרים
לאורך ההיסטוריה. ב-1945 הורו בנות הברית להרוס את רוטנבורג כחלק מפעולות התגמול
של המלחמה, אבל גנרל אמריקאי, שזכר את תמונות רוטנבורג שהייתה תלויה על הקיר בבית
אמו, ניסה לחוס על העיר. מאמציו צלחו ועל אף שהעיר נפגעה מעט היא נשארה על תילה.
במהלך מלחמת שלושים השנים, צבאו של הגנרל תילי הטיל מצור על העיר, ולמרות התנגדות
אמיצה, הצליח לפרוץ את חומותיה. תילי הורה להרוס את העיר ולהרוג את חברי המועצה.
הוא אסף את חברי המועצה כדי לערוך להם משפט בעיירה, והוצע לו לשתות מהקנקן הטקסי
של העיר, שהיה מלא ב-3.5 ליטר מהיין הפרנקוני הטוב ביותר. אחרי ששתה והעביר את
הקנקן בין חייליו, תילי החליט לחוס על העיר ועל חיי חברי המועצה שלה, אם אחד מהם
יוכל לרוקן את הקנקן בלגימה אחת. נוש, ראש העיר לשעבר שכנראה היה שתיין מוצלח,
הסכים לניסיון. הוא הצליח והציל את העיר אך ישן במשך שלושה ימים אחרי המעשה. כמה
פעמים ביום נפתחות דלתות משני צדי השעון העומד בכיכר השוק, ודמויות של תילי ושל
נוש משחקות את סצנת השתייה.
אל תוותרו על סיור בחומות העיר: עלו
במדרגות אל הטיילת ולכו לאורך השרידים המכוסים, שכמעט מקיפים את העיר (האבנים עם
השמות נועדו לכבד את האנשים מכל העולם, שתרמו כסף לשיקום העיר).
המומחיות הקולינרית של העיירה היא
Schneeballen - קינוח הדומה לכדורי שלג, עשוי משכבות של
רצועות מאפה דקות המגולגלות, מטוגנות בשמן עמוק ומאובקות באבקת סוכר או מצופות שוקולד.
Altes Rathaus
Main Square
St Jakobskirche
Siebersturm
הקינוח - Schneeballen
בסיום הסיור בעיר העתיקה ולאחר שטעמנו גם מהקינוח
המפורסם שלהם (לא התלהבתי), המשכנו בדרכנו צפונה בדרך הרומנטית לכיוון העיר וירצבורג (Würzburg) לפני הכניסה לעיר חיפשנו מקום לינה (וגם מצאנו), התארגנו ונסענו
לטיול בעיר לקראת שקיעה.
Würzburg
Residence
Maria Chappell
מבצר מריאנברג Fürstengarten Marienberg
וירצבורג (Würzburg)
– העיר וירצבורג ממוקמת בצפון בוואריה, באזור פרנקוניה על נהר המיין, כאשר הדיאלקט
המדובר בה הוא פרנקונית. ארמון העיר הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת
עולמית וכדוגמה מרהיבה לאמנות הברוק. בוירצבורג ניתן למצוא בנוסף את אחת מן
הכנסיות העתיקות ביותר בגרמניה, אשר נבנתה במאה ה- 8 על גבי מקדש פגני קדום. במהלך
מלחמת העולם השנייה, כמעט 80 אחוזים ממבני העיר נהרסו לחלוטין, אולם מרבית העיר
שוקמה וכיום מדובר בעיר סטודנטיאלית תוססת עם מבחר של יינות מן הכרמים העוטפים
אותה.
אחת הנקודות
המרכזיות העיר היא כיכר השוק, ה-Marktplatz
שמתמלאת בשאון הרוכלים המפעילים את דוכני השוק כל בוקר. מיד בסמוך לכיכר נמצא ה-Haus zum Falken,
שמשמש כדוגמא מצוינת לבית רוקוקו משוחזר להפליא. על העיר משקיפה ה-Marienkapelle
שבתוכה, מעל השער הצפוני ניתן למצוא פרשנות מעניינת ביותר לסצנת הבשורה הנוצרית.
משם ניתן להמשיך דרך Kürschnerhof
אל כנסיית Neumünster
שחזיתה הוורודה מתבלטת מבין כל אותם בתים מהתקופה שלאחר המלחמה. הכנסייה נבנתה על
אתר קבורתם של מיסיונרים איריים שמתו מות קדושים בשנת 689 בעת שניסו להחזיר את
תושבי המקום בתשובה. פסטיבל קיליאני, שנחגג בתחילת יולי, הוא האירוע הדתי החשוב
ביותר באזור, והוא מושך אלפי עולי רגל אל הקריפטה בה קבורים המיסיונרים.
הקתדרלה,
המוקדשת גם היא לסט. קיליאן, אחד המיסיונרים, נמצאת בדלת הסמוכה. הקתדרלה משרפה
במהלך ההפצצות על העיר, כך שרק חלקה החיצוני נשאר נאמן לסגנון הרומני המקורי.
ארמון ה-Residenz
הוא יצירת הבארוק החשובה ביותר בכל דרום גרמניה שהוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר
של מורשת תרבותית עולמית. במקור נועד הארמון להפגין את כוחם השל הבישופים של
וירצבורג, למול אותם ארמונות אירופאים דוגמת וורסאי ואחרים. מרבית מלאכת הבנייה
הייתה נתונה בידיו של Balthasar Neumann
שאת גרם המדרגות המפורסם שלו מכסה הפרסקו הגדול ביותר בעולם, המתאר משל המהלל את
שמו של הנסיך-בישופ בדרך שחצנית, שצויר על ידי Giambattista Tiepolo.
ה-Alte Mainbrücke
שמהמאה ה-12 הוא הגשר העתיק ביותר שנבנה על נהר המיין, והוא מוביל אל Festung Marienberg
ששימשה כמקום המגורים של הבישופים השולטים מהמאה ה-13 ועד שנת אמצע המאה ה-18, אז
הם עברו להתגורר ב-Residenz.
הרס וחורבן של צבאות רבים ביניהם השוודים, הפרוסים ובנות הברית במלחמת העולם
השניה, הותירו בה נזק כזה- שלמרות העובדה שמרבית המבנה המקורי שוחזר, חלקים רבים
בתוך הטירה עדיין חסרים. בין המבנים שנותרו בטירה ניתן למצוא את כנסיית Marienkirche
העגולה, אחת מהכנסיות העתיקות ביותר בגרמניה ואת ה-Brunnenhaus
שהבאר באורך 105 מטרים שבו, סותתה בסלע כבר בסביבות שנת 1200.
Würzburger
Cathedral
Marktplatz
Alte Mainbrücke
העיר נוצצת רגע לפני שקיעה
בסיום הערב (לאחר ארוחת ערב טובה) חזרנו למקום הלינה שלנו עייפים
ומרוצים ובזה סיימנו גם את מסלול הדרך הרומנטית (שווה להקדיש למסלול עוד יום אחד
מלא).תם היום השני של הטיול
יום מס' 3 (01/04/2010)
יציאה מ- וירצבורג (Würzburg) לכיוון צפון מערב לכיוון Frankfurt על הכביש המהיר מס'3 עקפנו את העיר מכיוון דרום לעבר העיר Mainz ונהר הריין. לאחר שאנחנו מגיעים לעיירה רוסלסהיים (Rüsselsheim am Main) אנחנו חוצים את נהר המיין ופונים לכיוון הגדה המזרחית של הריין (כביש מס' 42).
בחרנו את הצד
המזרחי כי אז רואים את כל המצודות מעבר לנהר (הצד היותר פוטוגני).
Pfalzgrafenstein Castle
Katz Castle
נסענו לאורך הגדה עד שהגענו ללורליי, מצאנו חניה ויצאנו רגלית עד לפסל הנערה
שנמצא על חצי האי מול לורלי והצוק שמעל, לאחר מכן חזרנו לרכב ועלינו איתו (בכביש L338) לתצפית
שנמצאת על הצוק, במקום מסלול הליכה מסודר על שפת הצוק וממנו תצפית נפלאה על פיתולי
נהר הריין.
פסל הנערה על
הרציף (חצי האי) לרגלי הלורליי - Loreley Statue
צוק לורליי Freilichtbühne Loreley
בקרבת הלורליי מגיע נהר הריין לעומק של
25 מטר ורוחבו רק 113 מטר. זו הנקודה הצרה והעמוקה ביותר של הנהר, ומשום כך מתנהלת
תנועת סירות הנהר באזור בהסדרי רמזורים מיוחדים. הסלעים המשוננים ביותר בקרבת
הלורליי פוצצו בשנות השלושים של המאה העשרים, כך שהשיט בקרבתה, שלפנים היה נחשב
למסוכן, איננו מסוכן עוד כבעבר.
בצוק לורליי Freilichtbühne Loreley
לאחר סיור
בתצפית אנחנו יורדים וממשיכים לנסוע צפונה לאורך הריין עד העיר קובלנץ (Koblenz)
שיושבת על מפגש הנהרות של הריין עם המוזל (Mosel). ועושים סיור ב"פינה הגרמנית" (Deutsches Eck)
ובאזור המרכזי של העיר שנמצא ליד.
Preußisches
Regierungsgebäude
הפינה הגרמנית - אנדרטה ופסל גדול של הקיסר וילהלם
הראשון
מפגש הנהרות - הריין מימין והמוזל משמאל
קובלנץ (בגרמנית: Koblenz) - היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה, הממוקמת בסמוך לגדה
המערבית של נהר הריין, במקום בו הוא מתמזג עם נהר מוזל, 92 ק"מ דרום-מזרחית
לקלן. שם העיר נגזר מהמילה הלטינית confluentes,
שפירושה "התמזגות נהרות". מספר תושבי העיר גדל מכ-32 אלף ב-1885 לכ-54
אלף ב-1905 ולכ-107 אלף ב-2005.
מפגש נהרות הריין והמוזל בקובלנץ נקרא
הפינה הגרמנית ובו אנדרטה ופסל גדול של הקיסר וילהלם הראשון. ממול - על הר, נמצא מבצר
ארנברייטשטיין, אחד המבצרים הגדולים והשמורים בגרמניה. ממנו יש תצפית על קובלנץ
והפינה הגרמנית. רכבל ארוך מחבר את הפינה הגרמנית עם המבצר.
קובלנץ היא עיר תאומה של פתח תקווה מאז
2003, ובשתי הערים קרויות כיכרות האחת על שם רעותה.
Ehrenbreitstein
Fortress
Jesuitenplatz
גשר Balduinbrücke
על נהר המוזל
אחה"צ
אנחנו יוצאים מקובלנץ לכיוון מערב לאורך פיתולי נהר המוזל,
Moselle Viaduct
נהר מוֹזֵל (בצרפתית: Moselle, בלוקסמבורגית: Musel, בגרמנית: Mosel) - אחד היובלים הידועים של נהר הריין. המוֹזֵל עובר בדרכו בשלוש
מדינות: הוא יוצא מצרפת, עובר דרך לוקסמבורג (למעשה מהווה גבול טבעי באורך של כ-40
ק"מ בין לוקסמבורג לגרמניה) וחובר לנהר הריין סמוך לעיר קובלנץ שבגרמניה
במקום הקרוי "הפינה הגרמנית" (Deutsches Eck).
בצרפת קרויים על שמו של הנהר שני מחוזות, מחוז Moselle ומחוז Meurthe-et-Moselle.
מקור המוזל הוא בשפכי פלגים למרגלות הר
באלו דאלזס שגובהו 1,247 מטר וברכס הרי הווז'.
בצרפת מהווה המוזל עוגן כלכלי. עמק המוזל,
השוכן בין הערים נאנסי, מץ וטיונביל, עשיר במכרות פחם ובמפעלים לייצור פלדה. חלקים
מסוימים מהנהר רחבים דיים על מנת לאפשר מעבר ספינות מטען. עמק המוזל מהווה גם יעד
תיירות אטרקטיבי. במסלולו חולף הנהר על פני עיירות כמו קוכם וברנקסטל-קויז, כפרים
קטנים, טירות, כרמים ונוף מרהיב.
בלוקסמבורג מהווה המוזל את אחד ממקורות
המים העיקריים של המדינה, לצד נהר זואר.
אחה"צ
אנחנו יוצאים מקובלנץ לכיוון מערב לאורך פיתולי נהר המוזל, הגענו לישוב Alken
ועלינו למצודה שמעל לישוב, בירידה מהמצודה ראינו שיש עדיין
מספיק אור ל"עוד טיולון" קצר ונסענו למצודת אלץ (Eltz Castle).
Burg Thurant
Burg Eltz
טירת אלץ (Burg Eltz) - היא טירה מימי הביניים השוכנת בין הגבעות מעל נהר המוזל בין קובלנץ וטרייר, גרמניה. היא עדיין בבעלות סניף של אותה משפחה ( משפחת אלץ ) שחיו שם במאה ה -12, לפני 33 דורות. ארמון Bürresheim ( Schloss Bürresheim ), טירת אלץ ו Lissingen טירת הם רק טירות על הגדה השמאלית של הריין ב Rhineland-Palatinate אשר מעולם לא נהרסו.
הטירה מוקפת משלושה צדדים על ידי נהר אלזבאך , יובל בצד הצפוני של המוזל. זה על 70 מטר (230 רגל) סלע סלע, על נתיב סחר רומי חשוב בין אדמות חקלאיות עשירות לשווקים שלהם. יער אלץ הוכרז כשמורת טבע של פלורה-פאונה-ביתית ונטורה 2000.
לאחר הביקור
במצודה ירדנו לישוב Treis-Karden שם מצאנו מקום לינה ללילה הקרוב, הסתובבנו קצת בישוב שליד הנהר
אכלנו ארוחת ערב וסיימנו עוד יום מוצלח של טיול.
Treis-Karden
נהר המוזל ליד Treis-Karden
תם היום השלישי
של הטיול
יום מס' 4 (02/04/2010)בוקר חדש (עם קצת גשם) וקר הרכב מראה 0 מעלות ואנחנו יוצאים בדרכנו מ- Treis-Kardenלאורך נהר המוזל בכיוון כללי דרום מערב, תחנה ראשונה אנחנו עושים בקוכום (Cochem) שמעלה מתנוססת טירה עתיקה.
הטירה הקיסרית ב- Cochem - היא יותר מאשר רק טירה! היא נמצאת מעל Cochem על צוק אדיר, היא הטירה הגדולה ביותר על המוזל. הטירה מימי הביניים שימשה לגביית אגרה מספינות חולפות, וניזוקה על ידי נסיכי הבחירות של טרייר במהלך מלחמת הירושה, הטירה נותרה חורבן אבן צבעוני במשך 180 שנה עד שאיש העסקים העשיר בברלין לואי רייבן החליט לקנות את ההריסות ולבנות מחדש את הטירה בשנת 1868 והטירה שוחזרה באהבה בסגנון ניאו-גותי.
לאחר סיור קצר בעיירה ועליה לתצפית מהטירה
אנחנו ממשיכים בדרכנו לאורך המוזל והסכרים שדואגים לעלות את כלי השיט במעלה הנהר ומסביבנו
גבעות מלאות בכרמי ענבים לכל כיוון שמסתכלים.
התחנה הבאה שלנו היא בישוב Zell שהסמל שלה הוא חתול שחור
שמופיע בכל מקום בישוב כולל על תוויות בקבוקי היין שמיוצרים הישוב.
בישוב Zell
לאחר סיבוב בישוב הפוף ריחות של יין אנחנו
ממשיכים לאורך פיתולי הנהר אל העיר "הגדולה" טריר (Trier)
טרייר ( Trier) - היא אחת מהערים העתיקות בגרמניה, אוגוסטה
טרברורום (זהו שמה בלטינית) נוסדה במאה הראשונה לפנה"ס כחלוצת הערים הגרמניות
והיא הראשונה שהוקמה לא כיישוב קטן או כמחנה צבאי, אלא כאזור עירוני לכל דבר
ועניין שהוקמה ע"י הקיסר הרומי אוגוסטוס בשנת 15 לפנה"ס. סימלה העיר הוא
"השער השחור" (Porta Nigra),
השער המבוצר הגדול ביותר באימפריה הרומית. השער, שעדיין עומד בשלמותו, חולש על
העיר 21 מאות אחרי שנבנה. הוא נראה כמו עוגת חתונה ענקית של שלוש קומות וחצי
המתנשאת לגובה של כמעט 30 מ'. לשכת התיירות שליד השער תספק לכם מפה המראה את
האתרים ההיסטוריים של העיר, כולם במרחק כמה רחובות מהשער.
האתר הראשון
במעלה והמוכר ביותר בטריר הוא "פורטה ניגרה" ("השער השחור")
שהוא השער הרומי ההיסטורי המשומר ביותר באזור הגיאוגרפי שמצפון להרי האלפים. המבנה
האדריכלי הזה, שנבנה מאבן חול במהלך השנים 186-200 ושימש כאחד מארבעת שערי העיר,
שרד רק בזכות נזיר יווני שהתגורר בעבר בתחומו והפך את המקום לאזור פולחן הכולל
כנסיה ומנזר שנבנו לצידו.
תצפית מראש השער השחור
הקתדרלה של
טריר - היא עוד אחד ממוקדי העניין העתיקים והחשובים בעיר הזאת, כשבנייתה מתוארכת גם
היא לימי האימפריה הרומית, במהלך המאה ה-3 בספירה, ונעשתה בהוראתו של הקיסר
קוסנטנטינוס הגדול. לא רק האדריכלות המופלאה של המקום מושכת אליו מבקרים רבים, אלא
גם חשיבותו הגדולה עבור נוצרים מכל רחבי העולם, מאחר ובמקום זה מאוכסנת "הכותונת
הקדושה" - פריט הלבוש שיש המאמינים כי לבש ישו בעת צליבתו. רק אחת לכמה עשרות
שנים מוצאת הכותונת ומוצגת לראווה בפני הציבור, ושכזה קורה – עשרות אלפי בני אדם
נוהרים לאזור.
Aula Palatina
Kurfürstliches Palais
Imperial Baths
לאחר סיבוב באתרים המרכזיים של העיר אנחנו
עוזבים את העיר טריר לכיוון דרום מערב על כביש מס' 64 ובהמשך עוזבים (זמנית) את גרמניה ועוברים ללוקסנבורג (והכביש
המהיר נהפך למס' A-1) עד
לעיר לוקסנבורג (Luxembourg).
לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Lëtzebuerg) - היא מדינה השוכנת בין מרכז-מערב אירופה. לוקסמבורג גובלת עם
גרמניה, צרפת ובלגיה והיא המדינה השנייה הקטנה ביותר החברה באיחוד האירופי.
לוקסמבורג היא המדינה השנייה בעולם בעושר התושבים (יחס תוצר לנפש).
העיר לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Stad Lëtzebuerg, בצרפתית: Ville de Luxembourg, בגרמנית: Luxemburg Stadt) - היא בירת הדוכסות הגדולה
של לוקסמבורג. העיר זכתה להכרה בינלאומית ב-1994 כאשר הרבעים העתיקים ומערכת
הביצורים שלה הוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
Place Guillaume II
Palais Grand-Ducal
תצפית מחומות העיר מעל נהר אלזט
תצפית מחומות העיר מעל נהר אלזט
אנדרטת גלה פרה (Monument du souvenir)
גשר אדולף (Pont Adolphe)
The bank museum
לאחר סיור במרכז העיר, לאורך החומות והגשרים
אנחנו עוזבים את לוקסמבורג לכיוון דרום מזרח, לפני מעבר הגבול לכיוון צרפת אנחנו
מוצאים מקום לינה.
תם היום הרביעי של הטיול
יום מס' 5 (03/04/2010)התעוררנו בבוקר ואחרי ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים בנסיעה ישירות לעיר שטרסבורג (Strasbourg) בצרפת. הגענו לעיר לקראת הצהריים מצאנו חניה ליד Petite France והתחלנו "לחרוש" את העיר העתיקה.
Barrage Vauban
צרפת הקטנה (Petite France)
צרפת הקטנה (Petite France)
קתדרלת
שטרסבורג (Cathédrale Notre Dame de Strasbourg)
Opéra national
du Rhin
מימין - Catholic
Church Saint-Pierre-le-Jeune משמאל – בית המשפט העליון (High Court)
הקהילה היהודית בשטרסבורג היא מהעתיקות והידועות באירופה.
Place de la République Garden
Palais du Rhin
בית הכנסת בשטרסבורג (Synagogue de la Paix)
European Parliament
לקראת ערב עזבנו את העיר ונסענו ישירות דרך
פרייבורג (Freiburg im Breisgau)
לכיוון הישוב טיטיזי (Titisee) שם
מצאנו מקום לינה קרוב לאגם (Haus am Tannenhain) ל-4
לילות הקרובים.
לאחר התארגנות קצרה יצאנו לסיבוב על הטיילת
של האגם, חלק מהאגם קפוא וזה רק מוסיף ליופי שלו, מצאנו מסעדה נחמדה לארוחת הערב וחגגנו
על פלטת בשרים
אגם טיטיזי (Titisee(
למי שמעוניין ניתן לקחת סירה ולשוט באגם או להצטרף לשיט מאורגן בסירה גדולה יותר. ניתן גם לטייל לאורך טיילת שהוקמה על חוף האגם.
Bergsee-Restaurant- Titisee GmbH &
Co.KG
ובסיום הארוחה חזרנו עייפים שבעים ומרוצים חזרה ל"צימר
שלנו".
תם היום החמישי של הטיול
בוקר חדש לפנינו ואנחנו מתפנקים בארוחת בוקר עשירה שהכינה לנו בעלת הבית
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים צפונה דרך כביש מס' 500 שנקרא גם "כביש היער השחור" לעבר הישוב טריברג (Triberg im Schwarzwald), לאזור שנחשב מרכז שעוני הקוקיה ביער השחור וכמובן גם למפלים שצמודים לישוב.
טריברג (Triberg im Schwarzwald) - היא עיירה
בת 4800 תושבים הצמודה למפלים. יש בה חנויות רבות של שעוני קוקייה והיא ידועה
כ"בירת שעוני הקוקייה של היער השחור". את המפלים מבקרים יותר מחצי
מיליון תיירים בשנה התורמים לכלכלתה. בטריברג נמצא גם שעון הקוקייה הגדול בעולם.
מפלי טריברג (Triberger Wasserfälle) - ממוקמים
בקרבת העיירה טריברג שביער השחור, במדינת באדן וירטמברג, גרמניה. אלו הם המפלים
הגבוהים ביותר בגרמניה (מחוץ להרי האלפים) והמפורסמים שבהם. המפלים בגובה 163
מטרים נחשבים בעיני רבים לאתר הטבע היפה ביותר במדינה.
המוזיאון הפתוח
ביער השחור (Schwarzwald Freilicht Museum) - המוזיאון
לוקח אתכם 400 שנה לאחור ומציע לכם לחוות וללמוד על חייהם של אנשי היער השחור
במאות השנים האחרונות - חוות וכלים חקלאיים, משקים, טחנות קמח ומלאכות מסורתיות.
במוזיאון בתי חווה שבהם ניתן לחוות את חיי היומיום כפי שחיו אנשי היער השחור בעבר
- היכן ממוקם המטבח איזה ריהוט יש בחדר השינה וכיצד טווים אריגי צמר? כמו כן,
תוכלו להתרשם ממבני הכפר - טחנת קמח, הבתים בעלי הגגות המשופעים כמעט עד הרצפה
(להגנה מפני מזג האויר החורפי), מסדרונות מבודדים שרצו לאורך כל הבית על מנת לבודד
ביו הקיר החיצוני לקירות הפנימייום בתי המלאכה- שריפת פחם, בית זכוכית, בית יציקת
ברזל, נפחיה ועוד. לאורך השנה יש גם תצוגה של תערוכות מתחלפות. המוזיאון מרוכז
מסביב לכפר Vogtbauernhof,
כפר חקלאי מסורתי שקיים משנת 1570.
באדן-באדן (Baden-Baden) - היא עיירת
מרחצאות שהקימו עוד הרומאים ומאז הפכה לעיר קיט ונופש של עשירים ושועי עולם.
לקראת ערב
חזרנו לרכבנו ויצאנו לנסיעה חזרה לעבר מקום הלינה שלנו בטיטיזי, עלינו על הכביש
המהיר (מס' 5) לכיוון דרום עד פרייבורג ומשם עלינו מזרחה בכביש מס' 31 שעובר דרך
עמק הגיהנום (Höllental) עד לטיטיזי (כשעתיים נסיעה).
תם היום השישי של הטיול
יום מס' 7 (05/04/2010)
יום חדש התעוררנו והכל מסביב לבן – שלג ירד בלילה, דבר ראשון (לפני ארוחת הבוקר) יצאנו לסיבוב רגלי קצר בטיטיזי להנות מנופי השלג, ולאחר מכן חזרנו לארוחת הבוקר.
אוברניי (Obernai) - היא מרכז גדול לתיירות יין באלזס. מושכת אליה
תיירים רבים. שוכנת למרגלות הר סט.אודיל. הקסם של אוברניי בא אליה מבתי העץ
המסורתיים המאפיינים את האזור ושאר החומות והמבנים מימי הביניים. בחודש אוקטובר מתקיימות חגיגות הבציר המפורסמות
של אוברניי. בעיירה גם בית כנסת מ-1876.
שוקמה ב-1908 ע"י וילהלם השני קיסר גרמניה. הכניסה למצודה דרך שער האריות.
נמצא למרגלות הרי הווז' ובו כ-6 יקבים בכפר ועוד כמה יקבים בסביבת הכפר. הכפר מוקף חומה מימי הביניים ומומלץ ללכת לכל אורכו של הרחוב הראשי (קצת מאמץ לעלות ברחוב המרוצף אבנים) עד למגדל-שער עתיק הנמצא בקצהו העליון ומראשו יש תצפית יפה. בדרך יש חנויות יין, יקבים, מסעדות, חנויות גבינה, גלידה ועוד פיתויים. הרחוב הפונה צפונה, לפני השער המערבי של החומה נקרא רח' היהודים. יהודים היו כאן ושם הם גרו אולם כבר מאז ימי הביניים גורשו היהודים מרקוויאר וזו העדות לחיי קהילה יהודית קטנה בכפר הקטן הזה.
כדאי גם לראות את "מגדל הגנבים" (Torture chamber) עם חדר העינויים שלו.
יום מס' 8 (06/04/2010)
התעוררנו לבוקר בהיר וקפוא ולאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים לעבר החלק הדרומי של היער השחור.
אם לא תמהרו ישר אל המגלשות, תוכלו ליהנות מבית הקפה הגרמני המוצב לצד התחנה העליונה של הרכבל, המציע מגוון מאכלים במחירים סבירים. קחו את הזמן גם בכדי להתרשם מהנוף היפהפה הנשקף מלמעלה. אם הגעתם עד למעלה והשתלטו עליכם "רגליים קרות", אתם תמיד יכולים לרדת מהפסגה לא באמצעות המגלשה, אלא רגלית דרך מסלול טיול מקסים. אורכו של המסלול, הנקרא "שביל הקסמים", הינו כ-3 קילומטרים.
את הירידה אנחנו מתחילים מהפיסגה המושלגת (והקרה) ובמהירות לאורך המסלול השלג "נעלם" ועוברים "לקיץ" למזג אוויר יותר חמים ונעים.
ולאחר מכן ממשיכים עם כביש L126 עד לפניה לכביש Kurhausstraße שעולה לכיוון החלק העליון
של המפלים (לכיוון Todtnauberg)
במקום חניה מסודרת ואנחנו עושים מסלול רגלי נוסף למפלים העליוניים.
יום מס' 9 (07/04/2010)
זה היה הלילה האחרון שלנו בצימר בטיטיזי (Haus am Tannenhain) נפרדנו מבעלת הבית והבטחנו לה שמאיתנו היא תקבל פרסומת חינם על השרות, היחס והצימר שהיו המצויינים, העמסנו את כל הציוד שלנו ויצאנו לכיוון העיר פרייבורג (Freiburg). מצאנו חניה לרכב ויצאנו לטייל במרכז העיר העתיקה.
כיכר הקתדרלה, היא המונסטר של פרייבורג, היא מקום שוקק חיים כל ימות השבוע למעט יום ראשון. מסביב למונסטר יש שוק תוצרת חקלאית, מזכרות ואוכל רחוב כל יום עד הצהריים ( מסתיים בדר"כ ב-13:00 אולם תלוי במזג האוויר). מגדל הפעמונים של הקתדרלה שרד גם את הפצצות מטוסי בנות הברית תודות להיותו כל כך גבוה ושימש כסימון דרך לניווט לטייסות ההפצצה של בנות הברית בדרכן למרכז גרמניה. למתעניינים מומלץ להכנס לכנסיה, ומיד בצד ימין יש תצלום אווירי שנעשה מיד בתום מלחה"ע השנייה ובו רואים את מרכז העיר איי חרבות למעט צריח הכנסיה. הבית האדום בצד הדרומי של הכיכר הוא בית לשכות המסחר שנבנה בשנים 1520-1532 ושוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה, כמו שאר המבנים מסביב לכיכר. הבית הירוק בפינת הככר עם סבכת הברזל המסולסל הוא ארמון הארכיבישופים.משנת 1756.
כאן גם מסתיים חלקו הראשון של הטיול
למעבר לחלק ב' לחץ על הקישור ==> חלק ב'
מפלי טריברג (Triberger Wasserfälle)
מפלי טריברג
מחולקים לשני חלקים עיקריים: המפלים העליונים כוללים שלוש מדרגות סלע עיקריות
ומובילים את המים במדרון תלול מגובה 872 מטרים לגובה 856 מטרים מעל פני הים.
המפלים התחתונים כוללים שבע מדרגות סלע מגובה 805 מטרים ועד 713 מטרים מעל פני הים
ובאורך כולל של כ-230 מטרים.
מקור המים
במפלים הוא בנהר הגוטאך (Gutach)
המנקז אליו זרימות מהרמה של מרכז היער השחור ודרך מספר מדרגות סלעי גרניט אל תוך
העמק המיוער בכוון מרכז טריברג.
אזור מפלי
טריברג הוא תוצר של שחיקת הקרקע והסלע מתקופת הפשרת הקרחונים האופיינית לאזור
המדרון הצפון מזרחי של הרמה. המדרון התלול אופייני לאזורי שבר בעלי מבנה חרוטי
והוא מתפרס בכיוון צפון מזרח בהתאם לקו השבר וזרימת הנהר גוטאך. באזור אגן הניקוז
של המפלים ניתן למצוא מספר מפלים נוספים קטנים יותר שנוצרו גם הם בהשפעת שחיקת
הקרקע ותנועת הקרחונים באזור קווי השבר, ביחד עם התחתרות הזרימה של הנהר.
שעוני קוקיה בכל הגדלים
לאחר סיור
וטיפוס במעלה המפלים אנחנו מתחילים לרדת חזרה ועוברים דרך פארק החבלים חזרה לרחוב
הראשי של הישוב (שמלא מלא בחנויות לממכר שעוני קוקיה) ובהמשך לכיוון החניה לרכב
שלנו.
מכאן אנחנו
ממשיכים לכיוון גוטאך (Gutach) למוזאון הפתוח שנמצא מצפון לישוב ומספר על תולדות הישוב היער השחור.
המוזיאון הפתוח
בגוטאך Schwarzwälder Freilichtmuseum
Vogtsbauernhof
המוזיאון הפתוח
בגוטאך Schwarzwälder Freilichtmuseum
Vogtsbauernhof
לאחר סיור
במוזיאון אנחנו ממשיכים את דרכנו צפונה בכביש היער השחור מס' 500 (schwarzwaldhochstraße)
לעבר העיר באדן באדן (יש לשים לב שמידי פעם יש קטע כביש שהוא לא 500), לאור הדרך
הנופית רואים מידי פעם קטעים מכוסים בשלג ונוף מדהים לכל הכיוונים.
בכביש היער השחור מס' 500 (schwarzwaldhochstraße)
אל באדן באדן
אנחנו מגיעים לקראת השעה 4 אחה"צ מוצאים חניה לרכב גשם מטפטף ואנחנו יוצאים
לסיור בעיר.
Russische
Kirche Evangelische Stadtkirche
Augustaplatz
Trinkhalle
הוא "היכל השתייה" הבנוי בסגנון מקדש יווני ומשמש היום כמרכז מידע
לתיירים ויש בו נביעה של מעיין ששתייה מהמעיין שבתוך המבנה נחשבת כערובה לבריאות.
במקום גם בית קפה.
Kurhaus
הוא בניין הקזינו המפואר שנמצא בסמיכות לטרינקהאלה. בשנת 1824 נפתח בקורהאוז
הקזינו הראשון בגרמניה. בין אורחיו היו הקיסר הגרמני, הקנצלר ביסמארק, המלכה
ויקטוריה וגם הסופר הרוסי המפורסם דוסטוייבסקי שכתב את ספרו המפורסם
"הקוביוסטוס" (תורגם גם בשם: "המהמר – מרשימותיו של איש
צעיר"). יש אומרים שהספר נכתב בהשראת הקזינו שבו הפסיד את כל כספו ואף משכן
את תכשיטי אשתו השנייה שהייתה בת למשפחה אמידה. משנת 1858 הקזינו ממוקם באגף הימני
של ארמון הקורהאוס ונחשב היום למפואר ולבעל המחזור הכספי הגדול ביותר בין בתי
הקזינו שבגרמניה.
Goetheplatz
היא ככר גיתה שבה נמצא בית האופרה בסגנון הבארוק. מרחוב העולה במקביל לקורהאוס
נמצא בצד ימין, בית הכנסת של הקהילה הקטנה של באדן-באדן (Werderstrasse/Beutigweg).
Caracalla Therma
הם "מרחצאות קרקאלה" שנקראים על
שמו של קרקאלה הרומאי שאהב את המרחצאות במקום, הם קומפלקס מודרני של 7 ברכות
חיצוניות ופנימיות של מים לוהטים וקרים, סאונות, ג'אקוזי ועוד. ממערב למרחצאות
החדשים נמצא את Romische Badruinen
שהם המרחצאות הרומאים שנחפרו והפכו למוזיאון מכובד של תקופת הרומאים במקום. בהמשך
משם נמצא את קומפלקס המרחצאות השני בבאדן-באדן.
Friedrichsbad
הוא מרחצאות מפוארים עוד מהמאה ה-19. זהוא בניין מכובד ומרשים ובו קיימת רחצה
מעורבת בעירום וגם רחצה נפרדת בעירום ( ניתן לברר בקבלה את השעות המתאימות לפי
רצונותיו של כל אחד ואחת).
"כיכר
ליאופולד" עם מזרקת המים והסלעים במרכזה היא מקום טוב לאכול ולשתות ולספוג
קצת מאווירת הרוגע והעושר של אורחי המקום בעלי הכיס העמוק. מקום מומלץ הוא אמדאוס
שם גם מייצרים בירה מקומית ואוכל מקומי ביתי.
Kurparkgarage
Theater
Baden-Baden
Caracalla
Therme & Spitalkirche
מסלול יום מספר
6
יום חדש התעוררנו והכל מסביב לבן – שלג ירד בלילה, דבר ראשון (לפני ארוחת הבוקר) יצאנו לסיבוב רגלי קצר בטיטיזי להנות מנופי השלג, ולאחר מכן חזרנו לארוחת הבוקר.
לאחר ארוחת
הבוקר אנחנו יוצאים לכיוון דרך היין בצרפת, ראשית מתחילים לרדת לכיוון פרייבורג ולאחר
חצית העיר אנחנו עולים על כביש מס' 5 לכיוון צפון עד למפגש עם כביש מס' L103
(מחלף 57A) ופונים עם הכביש לכיוון צפון מערב לעבר נהר הריין אותו אנחנו חוצים
במעבורת לכיוון צרפת ועולים על כביש מס' D5.
חבל אלזס - הוא אחד האזורים הכי יפים בצרפת. חבל אלזס
שוכן ממערב ליער השחור, הוא יעד קרוב ופופולרי בו נמצאות שתי ערים מקסימות
שטרסבורג הבירה וקולמאר עם תעלות המים והמבנים העתיקים כשכל האזור מעוטר בגפנים
טירות וחלקי טירות. העיירות מימי הביניים מושכות אליהן תיירים רבים והנסיעה בין
הכפרים בדרך הנקראת "דרך היין" היא חוויה בלתי רגילה. מי שבא לטיול ביער
השחור, לא יכול לפסוח על ביקור באלזס.
עוד על אלזס ודרך היין אפשר לראות בקישור
הבא (בהכנה)
אנחנו ממשיכים לכיוון
דרך היין בצרפת לעיר אוברניי (Obernai).
Church of
Saints Peter and Paul Obernai
בית הכנסת באוברניי
לאחר הסיור במרכז העתיק של אורבני המשך לאורך דרך היין לכיוון דרום ומתחילים
לטפס לכיוון מנזר סנט אודיל (Mont
Saint-Odile).
מנזר סנט אודיל (Mont
Saint-Odile) - בקצה מצוק
בגובה 760 מ' מעל פני הים, ממוקם מנזר סנט אודיל, המשקיף על מישור אלזס, מון סנט
אודיל היה מנזר רב השפעה במשך מאות שנים. שהפך למלון יוקרה, כנסיה, ספריה גדולה
ובעיקר, נקודת תצפית מדהימה על עמק הריין והרי היער השחור. הפסגה משובצת פינות
מוצלות ונעימות למנוחה, נקודות תצפית וגם היסטוריה וסיפורים על הקדושה אודיל, על
המעבר הסודי לספריית המנזר, שבמשך כמעט שנתיים (עד מאי 2002) נגנבו ממנה כ-1000 ספרים עתיקים דרך מעבר שלא
היה ידוע לאנשי המנזר פרט לשודד (שנתפס יותר מאוחר וסיפר על המעבר העתיק שהתגלה
לו). הכנסיה הנוכחית היא מהמאה ה-11 והמקום
מוקדש לפטרון של אלזס מנזר סנט אודיל (Mont Saint-Odile)
הנוף שנשקף מהמנזר
אנחנו יורדים
מהמנזר ופונים לעבר העיר סלסטה (Sélestat), יש לציין שהמרחקים בין הישובים והאתרים קצרים.
סלסטה (Sélestat) - עיר מוקפת
חומה ובה שרידי מבצרים, מגדל מתומן מהמאה ה-12 ובתים ישנים בעיר העתיקה, מומלץ לבקר
בספרייה ההומניסטית (La
Bibliothéque Humaniste),
מפלאי התרבות באזור. ראשיתה בספרייה של בית ספר קתולי־לטיני מהמאה ה־15 ובאוסף של
אחד מתלמידיו, ביאטוס רנאנוס: 400 ספרים ו־1,600 כתבי יד. כמות עצומה לאדם אחד
בימים ההם. רנאנוס הוריש את האוסף לבית ספרו. כתובת: rue de la Bibliothéque 1.
ברובע העתיק יש מבנים מקושטים וכדאי לבקר בכנסיית סנט פואה (Sainte Foy)
מהמאה ה־12.
לאחר סיור בעיר
העתיקה אנחנו פונים מערבה לעבר מצודת או-קנינסבורג (Château
du Haut-Kœnigsbourg).
מצודת או-קנינסבורג (Château du Haut-Kœnigsbourg)
- מצודה ענקית החצובה בסלע מאבן חול אדומה
ומשקיפה לעמק הריין מגובה של 755 מ'. נבנתה בפעם הראשונה במאה ה-12 (ימי הביניים),
נהרסה במאה ה-15 ולאחר כמעט סיום בניתה מחדש נהרסה שוב במלחמת 30 השנה (1633).שוקמה ב-1908 ע"י וילהלם השני קיסר גרמניה. הכניסה למצודה דרך שער האריות.
מצודת או-קנינסבורג (Château du Haut-Kœnigsbourg)
מצודת או-קנינסבורג (Château du Haut-Kœnigsbourg)
סיירנו בחצר המצודה
ובמבוך החדרים שבתוכה ואנחנו יורדים לעבר הישוב הקרוב - ריקוויר (Riquewihr).
ריקוויר
(Riquewihr) - זהו כפר יין הנמצא על דרך היין עם כ-1200 תושבים וחבר באיגוד
הכפרים היפים בצרפת, נקרא ע"ש אציל רומאי בשם ריקו, שהתיישב במקום ובנה בו את
ביתו.נמצא למרגלות הרי הווז' ובו כ-6 יקבים בכפר ועוד כמה יקבים בסביבת הכפר. הכפר מוקף חומה מימי הביניים ומומלץ ללכת לכל אורכו של הרחוב הראשי (קצת מאמץ לעלות ברחוב המרוצף אבנים) עד למגדל-שער עתיק הנמצא בקצהו העליון ומראשו יש תצפית יפה. בדרך יש חנויות יין, יקבים, מסעדות, חנויות גבינה, גלידה ועוד פיתויים. הרחוב הפונה צפונה, לפני השער המערבי של החומה נקרא רח' היהודים. יהודים היו כאן ושם הם גרו אולם כבר מאז ימי הביניים גורשו היהודים מרקוויאר וזו העדות לחיי קהילה יהודית קטנה בכפר הקטן הזה.
כדאי גם לראות את "מגדל הגנבים" (Torture chamber) עם חדר העינויים שלו.
ריקוויר (Riquewihr)
ריקוויר (Riquewihr)
רקוויר הוא
ישוב קטן וקל מאד לטייל בו הסתובבנו לאורך הרחוב הראשי ונכנסנו לסמטאות הקצרות
שיוצאות ממנו וחזרנו חזרה לרכב. ומכאן אנחנו מתחילים לעלות בכביש מס' D417 לכיוון Col de la
Schlucht,
מגיעים למעלה ודרך הפסגות סגורה לכל לכיוונים עקב שלג רב שהצטבר על הכביש.
Col de la Schlucht
כאן עשינו טעות
"קטנה" והחלטנו לחזור מסביב, ירדנו מערבה עד לישוב Gérardmer
ומשם דרומה בכביש מס' 486 עד למפגש עם כביש N66 ליד
הישוב Le Thillot
ופנינו מיזרחה עדל לישוב מולהאוס Mulhouse)) ומשם בדרך הכי מהירה חזרה לטיטיזי למקום הלינה שלנו, קטע הסיבוב
הזה היה כ"נצח" וסיבוב מיותר. ולמקום הלינה הגענו מאוחר מאד ומאד עייפים
(אבל טעויות הם תמיד חלק מהטיול)
מסלול יום מספר
7
תם היום השביעי של הטיולהתעוררנו לבוקר בהיר וקפוא ולאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים לעבר החלק הדרומי של היער השחור.
התעוררנו לבוקר בהיר וקפוא ולאחר ארוחת
הבוקר אנחנו יוצאים לעבר החלק הדרומי של היער השחור, בחרנו לנסוע בדרכים שמסומים
כדרכי נוף, אנחנו מתחילים לנסוע מזרחה על כביש מס' 315 לכיוון הישוב Bonndorf וכשמגיעים לישוב פונים
לכיוון דרום מערב על כביש מס' L170 לכיוון אגם שלוסזה (Shluchsee) עוברים לאורך חופו הצפוני, על האגם יושבת שכבת ענני בוקר דקה והאגם נראה אפור ומשעמם, ממשיכים לכיוון הר פלדברג (Feldberg) כאן אנחנו עושים הפסקה
ראשונה.
הר פלדברג (Feldberg) - הינו ההר הגבוה ביותר ביער השחור המתנשא לגובה של 1,493 מטרים.
ממנו ישנה תצפית מרשימה לכל היער. ההר מושלג בחורף ויש אליו מעליות סקי, אך בקיץ
הוא יבש לחלוטין וניתן לטייל בו. אל ההר ניתן לעלות ברגל או ברכבל, וכנ"ל
הירידה. ניתן לקנות כרטיס לרכבל הכולל את מגדל התצפית, ללא מגדל התצפית ועם
מוזיאון הטבע (נמצא בתחתית ההר) או בלעדיו. בכל מקרה, אל תוותרו על הכרטיס הכולל
את מגדל התצפית
הר פלדברג (Feldberg)
לאחר סיור קצר בתחתית ההר אנחנו ממשיכים
לעבר העיירה טודנאו (Todtnau), המטרה:- מגלשות ההרים הארוכות שבמקום, אנחנו מגיעים לעיירה משאירים
את הרכב בחניה והולכים דרך סמטאות העיירה לעבר תחנת הרכבל שיקח אותנו למעלה ההר
לתחנת המוצא של המגלשות.
אין תור אין כמעט מטיילים במקום והשמים כחולים במלא
העין ואנחנו עולים למעלה.
מגלשות ההרים
טודנאו (Hasenhorn coaster Todtnau) - מגלשות ההרים
הארוכות ביותר ביער השחור, אשר נמתחות לאורך של 2.9 קילומטרים. העלייה אל תחילת המסלול
מתבצעת באמצעות רכבל ספסל פתוח ונמשכת 12 דקות. הגלישה עצמה נמשכת כ-6 דקות, אך
אנו מבטיחים לכם שהחוויה הקצרה תהיה בלתי נשכחת. אם ילדיכם בני 8 ומעלה וגובהם
עולה על 140 ס"מ, הם יכולים לגלוש לבד.אם לא תמהרו ישר אל המגלשות, תוכלו ליהנות מבית הקפה הגרמני המוצב לצד התחנה העליונה של הרכבל, המציע מגוון מאכלים במחירים סבירים. קחו את הזמן גם בכדי להתרשם מהנוף היפהפה הנשקף מלמעלה. אם הגעתם עד למעלה והשתלטו עליכם "רגליים קרות", אתם תמיד יכולים לרדת מהפסגה לא באמצעות המגלשה, אלא רגלית דרך מסלול טיול מקסים. אורכו של המסלול, הנקרא "שביל הקסמים", הינו כ-3 קילומטרים.
את הירידה אנחנו מתחילים מהפיסגה המושלגת (והקרה) ובמהירות לאורך המסלול השלג "נעלם" ועוברים "לקיץ" למזג אוויר יותר חמים ונעים.
אנחנו חוזרים
לרכב ונוסעים עכשיו לכיוון מפלי טודנאו (Todtnau
Falls)
ונחנו מתחילים במפל התחתון ועושים מסלול עד למפל וחזרה.
מפלי טודנאו (Todtnau Falls) – המפלים היפהפיים הללו נופלים בשני שלבים
מגובה של 93 מטרים. כדי להגיע אל בסיס המפלים, עשו את דרככם על שביל ההליכה האדום
שיוצא ממגרש החנייה. אחרי הליכה קלה קצרה תגיעו אל בסיס המפלים ותוכלו לטפס בשביל
לא קל אל גשר שנמצא בין שני המפלים. אתם יכולים לחזור באותה דרך שבה באתם או דרך
שביל התכלת, שחוזר בדרך אחרת. אם אתם רוצים להאריך קצת את הדרך, אתם יכולים לבחור
בשביל הכחול, שיוביל אתכם חזרה אל מגרש החנייה.
מזג האוויר מצויין ואנחנו בדרכנו לפסגת הר נוסף - הר
שאואינסלנד (Schauinsland) אנחנו חוזרים לכביש L126 וממשיכים איתו לכיוון צפון מערב ובהמשך על כביש מס' L124 עד לתחנה העליונה של הרכבל, מכאן יש מסלול רגלי אל מגדל התצפית
שבראש ההר
הדרך למגדל התצפית מכוסה בדלג לכל אורכה
הר שאואינסלנד
(Schauinsland) - פירוש
שמו של ההר הוא "תסתכלו לתוך המדינה" וגובהו – כ-1285 מטרים – אכן מאפשר
זאת. אבל בניגוד להרים אחרים ביער השחור, אשר זוכים לפופולאריות בזכות הנופים
המרהיבים המשתקפים מהם, הר שאואינסלנד ידוע ביער השחור בזכות נסיעת הרכבל שהוא
מציע – נסיעת הרכבל הארוכה ביותר בגרמניה כולה, אשר נמשכת כ-20 דקות שלמות!
אתם יכולים
לעשות את דרככם אל מגדל שאואינסלבד (Schauinsland Tower), שמתנשא לגובה של 31 מטרים וממוקם על ראש ההר, במרחק של כחצי שעה
הליכה מתחנת הרכבל העליונה. בכדי להגיע אל ראש מגדל התצפית, יהיה עליכם לטפס על
פני 85 מדרגות.
במקום המסלול
המעגלי Gipfel,
אשר ייקח לכם בין חצי שעה לשעה וחצי, בהתאם לקצב הליכתם, ויעביר אתכם דרך כל
האטרקציות המרכזיות שעל ההר.
הרי האלפים נראים באופק
פסלי עץ נמצאים בשביל מסביב למגדל התצפית
איך אומרים
"עם האוכל בא התיאבון" ולאחר סיום הסיור והתצפיות בפסגת ההר אנחנו
מחליטים "לכבוש" פסגה נוספת. אנחנו יורדים מההר ופונים מכביש L124
לכביש L123
לכיוון דרום (חלק מהכביש ללא שם) עד להר בלכן (Belchen)
לתחנת הרכבל התחתונה (Belchenbahn
Talstation)
מתברר שאנחנו לא היחידים שמנצלים אצת מזג האוויר המושלם ובחניה יש הרבה כלי רכב,
משאירים את הרכב ועולים עם הרכבל לפסגת ההר.
הר בלכן (Belchen) - ההר, אשר
מתנשא לגובה של כ-1415 מטרים, הינו ההר השלישי בגובהו ביער השחור. הוא אומנם לא
ההר הגבוה ביותר, אך רבים טוענים כי הוא ההר היפה ביותר מבין הרי היער. בפסגת ההר
תוכלו לצאת למסלול הליכה מעגלי קצר, שיספק לכם תצפיות על נופים מרהיבים, ביניהם
רכס הרי הווז' (Vosges),
עמק הריין (Rhine Valley)
והרי האלפים (Alps).
שביל הפיסגה מכוסה בשלג טרי
הרכבל של הר בלכן
לאחר סיום
הסיבוב בפסגת ההר אנחנו יורדים עם הרכבל למטה ומחליטים לחזור למקום הלינה שלנו דרך
אגם שלוסזה (Shluchsee) שבבוקר היה אפור ומשעמם, עולים על כביש L142
לכיוון דרום מזרח, ובהמשך על כביש L149 לכיוון הישוב Sankt Blasien, עוברים אותו ונפגשים עם כביש מס' 500 (כביש היער השחור) ופונים
צפונה לכיוון האגם. נוף האגם עכשיו שונה לגמרי והוא נראה במיטבו.
אגם שלוסזה (Shluchsee)
הישוב שלוסזה (Shluchsee)
אנחנו עוברים
את הישוב Schluchsee
וממשיכים על כביש מס' 500 לכיוון אגם טיטיזי, ועוברים לאורך האגם מצידו המזרחי
ומקבלים תמונת פנורמה על האגם והישוב טיטיזי.
טיטיזי (Titisee)
מסלול יום מספר 8
תם היום השמיני של הטיוליום מס' 9 (07/04/2010)
זה היה הלילה האחרון שלנו בצימר בטיטיזי (Haus am Tannenhain) נפרדנו מבעלת הבית והבטחנו לה שמאיתנו היא תקבל פרסומת חינם על השרות, היחס והצימר שהיו המצויינים, העמסנו את כל הציוד שלנו ויצאנו לכיוון העיר פרייבורג (Freiburg). מצאנו חניה לרכב ויצאנו לטייל במרכז העיר העתיקה.
Catholic Church
Martin's Gate
פרייבורג (Freiburg) - פרייבורג, המבצר החופשי (הפירוש המילולי של השם הגרמני) השוכנת על
אם הדרך ביער השחור, הפכה ברבות הימים לנושאת הדגל של המהפכה הירוקה ואיכות
הסביבה. העיר עם הכי הרבה ימי שמש בשנה….בגרמניה היא גם המובילה בנושאי איכות
הסביבה. חמדת החן של גרמניה. כשמסתובבים ברחובות פרייבורג אי אפשר לפספס שתי
תופעות מיוחדות למקום. שלטי הפסיפס לפני כל חנות ותעלות המים. Bächle הוא שמם של תעלות המים
הזורמים ברחובות פרייבורג. הבאכלס שימשו בעבר להשקיית בהמות וכיבוי שריפות וכיום
הן אטרקציה תיירותיות ומגרש משחקים לילדי העיר. אגדה מקומית מספרת שגבר הטובל רגלו
בתעלות המים יתחתן עם בת המקום. ראו הוזהרתם. מנהג המקום עוד מימי הביניים, שילוט
המבשר את סוג החנות שנעשה ע"י אבני פסיפס בצורת סמל המקצוע כך שסמל הרפואה
לפני בית מרקחת, מספריים לפני חנותו של החייט, נעל לפני חנות נעליים, בייגלה לפני
האופה ועוד.כיכר הקתדרלה, היא המונסטר של פרייבורג, היא מקום שוקק חיים כל ימות השבוע למעט יום ראשון. מסביב למונסטר יש שוק תוצרת חקלאית, מזכרות ואוכל רחוב כל יום עד הצהריים ( מסתיים בדר"כ ב-13:00 אולם תלוי במזג האוויר). מגדל הפעמונים של הקתדרלה שרד גם את הפצצות מטוסי בנות הברית תודות להיותו כל כך גבוה ושימש כסימון דרך לניווט לטייסות ההפצצה של בנות הברית בדרכן למרכז גרמניה. למתעניינים מומלץ להכנס לכנסיה, ומיד בצד ימין יש תצלום אווירי שנעשה מיד בתום מלחה"ע השנייה ובו רואים את מרכז העיר איי חרבות למעט צריח הכנסיה. הבית האדום בצד הדרומי של הכיכר הוא בית לשכות המסחר שנבנה בשנים 1520-1532 ושוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה, כמו שאר המבנים מסביב לכיכר. הבית הירוק בפינת הככר עם סבכת הברזל המסולסל הוא ארמון הארכיבישופים.משנת 1756.
קתדרלת פרייבורג (Freiburger Münster)
הרחוב הראשי בעיר העתיקה (Kaiser-Joseph-Straße)
לאחר סיום
הסיור אנחנו יוצאים חזרה ללכיוון מזרח ופונים דרומה (לאחר כ-8 ק"מ) לכביש מס'
L126
עד לכביש 317 ובהמשך דרומה
על כביש L149 ו-L151 עד לעיירה Todtmoos,
ובהמשך דרומה על כביש L151 עד לעיר באד זקינגן (Bad
Säckingen)
שעל נהר הריין והגבול עם שוויץ. אנחנו מדלגים על העיירה (עוד נחזור לבקר בה)
וחוצים את הגבול לשוויץ בכביש מס' 518.
Neuer Kurpark, Todtmoos
בפארק ליד ה-Tourist Information Center ב-Todtmoos
אנחנו פונים לעבר הכפר שטיין (Stein) עוברים את הכפר לחלקו הצפוני וחונים במגרש החניה המסודר ליד גשר העץ שעובר מעל הריין (Holzbrücke bad säckingen).
כאן גם מסתיים חלקו הראשון של הטיול
למעבר לחלק ב' לחץ על הקישור ==> חלק ב'
לשאר הטיולים שלי לחץ ==> כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה