בלוג הטיולים של צביקה: צרפת - חבל אלזס טיול טרום כריסמס

טרום כריסמס בחבל אלזס

הקדמה

בעקבות סיפורי מטיילים רבים החלטנו לצאת ולתור את שווקי הכריסמס בחבל אלזס.

עוד הבנו שלהזמנת מקומות לינה מראש יש חשיבות קריטית, וככול שמתקרבים למועד המקומות "הטובים" נעלמים והמחירים עולים.

כמו כן יש פסטיבל אבירים שמתקיים בסוף השבוע שלה- 09-10/12/2018 ומאד רצינו לראות אותו.

את הטיסות הזמנו בסוף אוגוסט והתחלנו לחפש מקום לינה מרכזי שיהיה נוח להגעה (נוחתים בערב), שיהיה במרכז החבל (קרוב לכל מקום), וכמובן שיהיה גם טוב.

לאחר חיפושים והתלבטויות בחרנו מקום בישוב Ostheim, שנמצא לצד הכביש הראשי מבאזל (מקום הנחיתה) לשטרסבורג,

שם המלון - Hôtel-Restaurant Chez Felix.

היום הראשון (07/12/2018)

הנחיתה בבאזל היתה קצת לאחר השעה 17:00 עברנו ביקורת דרכונים אספנו את המזוודה והלכנו לקבל את הרכב הקטן שהזמנו בצד השווצרי (הרכב הוזמן בצד השווצרי כי רק הם נותנים צמיגי שלג להבדיל מהצרפתים),

בשדה התעופה של באזל

אך אויי (מצד חברת ההשכרה) אין להם רכב קטן ידני, רק אוטומטי ואני מתעקש על ידני אז לבסוף קיבלנו סקודה אוקטביה (חדשה) גדולה וידנית ויצאנו שמחים ומאושרים, שעה נסיעה והגענו למלון שלנו (19:00), התארגנו בזריזות בחדר וירדנו לאכול ארוחת ערב ראשונה במלון.

יש לציין שהחושך מגיע מהר מאד והמסעדות (בכל האזור) נסגרות בשעה 22:00.

מסלול הערב הראשון

תם היום הראשון

היום השני (08/12/2018)

התעוררנו בבוקר ויצאנו ישר לכיוון מצודת או-קנינסבורג (Château du Haut-Kœnigsbourg), זהו ביקור שני שלנו במקום (הקודם היה ב-2010), הגענו לטירה והיא עדין סגורה מזג האוויר די מעונן, קר ושאריות שלג נראות בכמה מקומות. החלטנו לסייר במקומות הפתוחים מבלי להיכנס כי מתוכנן לנו יום ארוך.

מצודה ענקית החצובה בסלע מאבן חול אדומה ומשקיפה לעמק הריין מגובה של 755 מ'. נבנתה בפעם הראשונה במאה ה-12 (ימי הביניים), נהרסה במאה ה-15 ולאחר כמעט סיום בניתה מחדש נהרסה שוב במלחמת 30 השנה (1633). שוקמה ב-1908 ע"י וילהלם השני קיסר גרמניה. הכניסה למצודה דרך שער האריות.

מצודת או-קנינסבורג (Château du Haut-Kœnigsbourg)

בסיום הסיור אנחנו מתחילים לנסוע לכיוון סלסטה (Sélestat), פחות מחצי שעה נסיעה ואנחנו כבר בחניה יוצאים לחפש את השוק ולראות את אתרי העיר.

סלסטה (Sélestat) - עיר מוקפת חומה ובה שרידי מבצרים, מגדל מתומן מהמאה ה-12 ובתים ישנים בעיר העתיקה מומלץ לבקר בספרייה ההומניסטית (La Bibliothéque Humaniste), מפלאי התרבות באזור. ראשיתה בספרייה של בית ספר קתולי־לטיני מהמאה ה־15 ובאוסף של אחד מתלמידיו, ביאטוס רנאנוס: 400 ספרים ו־1,600 כתבי יד. כמות עצומה לאדם אחד בימים ההם. רנאנוס הוריש את האוסף לבית ספרו. כתובת: rue de la Bibliothéque 1. ברובע העתיק יש מבנים מקושטים וכדאי לבקר בכנסיית סנט פואה (Sainte Foy) מהמאה ה־12.

סלסטה (Sélestat)

St. George's Church

בית הכנסת (Synagogue Sélestat)
בניין זה הוא עבודתו של אלכסנדר סטאם (1835-1906), אדריכל העיר סלסטאט משנת 1874. בית הכנסת נחנך ב -3 בספטמבר 1890. בית הכנסת מעוטר בשכבות לסירוגין של אבן חול צהובה לבנים אדומות, כמו גם שרשראות ומסגרות של אבן חול ורודה לתת לו מראה צבעוני. הנאצים חיללו והרסו את בית הכנסת ב-1940, בית הכנסת שוחזר בכמה שלבים מ -1950 עד 1960, בעזרת פיצויים ששילם משרד השיקום לנזקי מלחמה ובסיועו של לוסיין קרומבאק ואדמונד פיקארד. (ללא שיקום הכיפה המקורית).
http://www.selestat.fr/les-atouts-de-selestat/un-patrimoine-bati-exceptionnel/synagogue.html

בית הכנסת (Synagogue Sélestat)

וכאן המשכנו צפונה לעבר העיירה אוברנה (Obernai), מצאנו חניה בחניון מסודר שנמצא בחלק הצפון מערבי של העיר העתיקה ויצאנו לטייל ברגל.

אוברנה (Obernai)

זאת לא פיצה זה Tarte flambee

מגדל פעמונים (Kapellturm / Beffroi) - המונומנט הזה של העיר מילא שלושה תפקידים: מגדל הפעמונים של העיר, מגדל שמירה ומגדל פעמונים לקפלת הבתולה (שנבנתה בשנת 1285 בקירוב ונהרסה ב -1873), שממנו נשאר צריח בגובה 59.6 מטרים.

בית הכנסת באוברנה

בית הכנסת הזה הוא העתיק ביותר באלזס. הבניין מאופיין בחלונותיו הגדולים ובחזיתו מעוטרים בעמודים. בשנת 1784 מנתה הקהילה היהודית יותר מ -300 חברים. בית הכנסת נבנה בשנת 1787 על פי צו של אהרון מאייר. מבחוץ, הוא נראה כמו אחוזה בורגנית ורק החלונות הגדולים וחזית העמודים מזכירים לנו שזה אכן מקום פולחן. בפנים יש חדר גדול עם נישה השמורה לארון הקודש המעטר את הצד המזרחי, ואת גלריית הנשים (המשמשת כיום כנוסח) בצד המערבי. בית ספר יהודי נבנה באמצע המאה ה -19, אך הוא נסגר ב -1922.

Church of Saints Peter and Paul Obernai

לאחר שחזרנו חזרה לחניה עלינו (עם הרכב) לתצפית על העיר מהאנדרטה שנמצאת על גבעה סמוכה

אנדרטה לאומית (National Monument) - על ההר מצפון מערב לישוב, הוקמה בשנת 1956 לזכר 272 קורבנות הרוגים ונעדרים של הקנטון במהלך מלחמת העולם השנייה. התצפית מעניקה פנורמה יפה של אוברנאי ונוף של מונט סנט אודייל.

בסיום התצפית אנחנו נוסעים ישירות ל"עיר הגדולה"
שטרסבורג (Strasbourg) המכונה גם Capitale ae Noel.

אנחנו מכוונים את עצמנו ישר לחניון מסודר שנמצא מדרום לעיר העתיקה מעבר לנהר (Parking Austerlitz) ותוך פחות מ-10 דקות אנחנו כבר עוברים את הנהר (על הגשר בדיקות בטחוניות לפני הכניסה) לתוך העיר העתיקה.

בשטרסבורג התקיים בשנת 1570 בפעם הראשונה השוק של חג המולד באירופה, ולאחר מכן נקרא "Christkindelsmärik" (שוק של ישו התינוק). ומאז שטרסבורג המשיכה מסורת מסורתית, ואלה כל הסיבות מדוע "שטרסבורג, בירת חג המולד" ממשיך ליהנות הצלחה חוזרת ונשנית.

עם 300 הדוכנים שלה פרושים על מרכז העיר, שוק חג המולד של שטרסבורג הוא אחד העתיקים הגדולים ביותר באירופה. שטרסבורג, בירת חג המולד, ממשיכה את המסורת הארוכה של חג המולד באלזס ובשוק תוכלו למצוא חפצי אומנות, תוצרת אזורית וקישוטי חג מולד טיפוסיים, באווירה חמה וידידותית.

https://noel.strasbourg.eu/en/marches-de-noel

Petite France

מתחילים לטייל בסמטאות ובשווקים שפרוסים בכל מקום ולאט לאט החושך יורד, האורות נדלקים והמצלמה לא מפסיקה לצלם איזה יופי ואיזו אווירה שמחה של חג מתקרב.

אנחנו מגיעים לאזור הקתדרלה, מרכז החגיגות, הרחובות מוארים בשלל אורות ואנחנו נכנסים לתוך הקתדרלה הענקית, במקום תערוכה קטנה על תולדות החג

קתדרלת שטרסבורג (Cathédrale Notre Dame de Strasbourg)

ובסיום הסיור בקתדרלה שאנחנו יוצאים הפתעה.................

שלג יורד עלינו ומוסיף המון לאווירת הקרנבל ששוררת בעיר.

שלג יורד בסמטאות שטרסבורג

עוד סיבוב בסמטאות ואנחנו צועדים חזרה לכיוון חניון הרכב, צריך לצאת מהעיר (הכל מלא במכוניות ופקקים מסביב) וגם יש לנו נסיעה חזרה למלון ושלג לא מפסיק לרדת.

חצי שעה לקח לצאת מהעיר ועוד שעה נסיעה עד למלון שלנו כאשר בחצי מהדרך יורד עלינו שלג שמצריך נהיגה בזהירות רבה, הגענו למלון ואמרנו לעצמנו "נבדוק את המסעדה במלון ממול", מלון יותר מפואר אבל בסופו של דבר אכזבה גדולה גם מהשרות וגם מהאוכל (Au Nid de Cigognes), חזרנו למלון שלנו עייפים ומרוצים מיום הטיול שהיה לנו.

מסלול היום השני

תם היום השני
היום השלישי (09/12/2018)
היום שבת – יום פסטיבל האבירים בריבווילה (Ribeauvillé) בהמלצה של כולם כדאי להגיע מוקדם ע"מ שתהיה חניה במקום סביר (הפסטיבל מתחיל בסביבות 10 בבוקר, פחות מחצי שעה נסיעה ואנחנו כבר בריבווילה (09:30) אבל כנראה שכולם קראו את אותה המלצה והחניונים הצמודים לישוב כבר מלאים עד אפס מקום, המשטרה מכוונת את התנועה (בכל זאת יש סדר במקום) ואנחנו כבר בחניה, 10 דקות ברגל ואנחנו כבר בתוך העיר, ההכנות לפתיחה בעיצומם ואנחנו מתחילים לטייל במעלה הרחוב הראשי.

מזג האוויר הוא לטובת מוכרי היין חם, מרקים ושאר דברי האוכל החמים בחוץ 2 מעלות בלבד וללא גשם, למרות שהגענו מוקדם כבר מורגשת צפיפות ברחוב (מענין מה יהיה בשעות היותר מאוחרות).

פסטיבל האבירים בריבווילה

הסתובבנו ברחוב הראשי ובסמטאות שמחוברות אליו עד כמעט השעה 13:00 ואז ממש נהיה צפוף מאד וחזרנו לכיוון הרכב שלנו, הפסטיבל הוא משהו מרשים מאד החל מהאווירה במקום, התלבושות, המופעים והאוכל בקיצור חגיגה אחת גדולה (יותר ממומלץ פשוט חובה).

ריבווילה (Ribeauvillé) - ממוקמת על כביש היין, בין הכרמים וההרים, חצי הדרך בין שטרסבורג ומולהאוס, Ribeauvillé היא עיר אטרקטיבית עם 5,000 תושבים, אשר שילבה את המורשת ההיסטורית שלה עם המודרניות. העיר והגבעות השכנות נשלטות על ידי חורבות של שלוש טירות של אדונים השולטים על העיר.
Guisberg מהמאה ה-13 עם מגדל עגול
Haut-Ribeaupierre גם היא מצודה עגולה
St-Ulrich הוא מבצר מרובע ולידו בתים ישנים עם חלונות מגולפים
רחוב גראנד-רו (Rue) הראשי ורחובותיו הציוריים, המשולבים במבנים מהמאה ה-15 עד ה-18 (פרחוניים בעונה), מפוזרים בכיכרות מעוטרות בסגנון רנסנס. בניינים רבים שווים ביקור, כולל בניין העירייה מהמאה ה-18עם אוסף היוקרתי של כוסות כסף, מגדל הקצבים (שהוא מגדל פעמונים מהמאה ה -13), בורסת התירס לשעבר, בית הנגנים וכו '.
http://www.ribeauville-riquewihr.com/en/entertainment/christmas-events.htm

פסטיבל האבירים בריבווילה

אנחנו נוסעים עכשיו לראות קצת נוף בחוץ כרגע 2+ מעלות ואנחנו יוצאים מריבווילה ומתחילים לנסוע דרומה לכיוון קייזרסברג (Kaysersberg) וממנה מתחילים לעלות עם כביש מס' D415 ובהמשך D48 לכיוון Orbey
המטרה "דרך הפסגות" (route des cretes alsace)

בכביש מס' D48

הטמפרטורה צונחת ועכשיו כבר 2- מעלות ואנחנו ממשיכים לטפס עם כביש D48-2 לכיוון האגם הלבן (Lac Blanc), הכל כבר לבן מסביב כולל הכביש שמכוסה כולו ואנחנו נוסעים בעקבות סימני הדרך שהשאירו מכוניות לפנינו.

כאשר אנחנו מגיעים לאגם הלבן (והכל באמת לבן) הטמפרטורה כבר 5.5- מעלות, ומסביב רק מכוניות בודדות אבל הנוף מפצה על הכל.

האגם הלבן (Lac Blanc)

לאחר התלבטות קצרה אנחנו מחליטים להמשיך לעלות בדרך הלבנה לכיוון Col du Calvaire (אם לא תהיה אפשרות לנסוע נחזור חזרה) מסביב הכל שומם רק אנחנו עם הרכב נוסעים למעלה, וכשמגיעים למעבר ההרים – הפתעה – חניון מלא במכוניות ואוטובוסים.

Col du Calvaire

הרכבל עובד, המתקנים מסביב בפעולה, המסעדה פתוחה, בקיצור חגיגת סופ"ש לבנה.

לאחר סיבוב קצר במקום (קרררר.....) אנחנו ממשיכים בדרכנו בהמשך הכביש (שהופך ל-D148) עד לחיבור עם כביש מס' D415 במעבר ההרים Col du Bonhomme, הפסקה קלה להחליט לאן עכשיו ופונים מערבה על כביש D415 עד למפגש עם כביש D23 שמוביל אותנו דרומה, ובהמשך הופך ל-D23H עד המפגש עם כביש D417.

מזג האוויר ממשיך להתקרר ואנחנו פונים על הכביש הראשי מזרחה ועולים למעבר ההרים Col de la Schlucht שנמצא בגובה של 1139 מ', הטמפרטורה עכשיו 7.5- מעלות ובמעבר ההרים יש גם רוח, ואנחנו עושים הפסקה קצרה לצילומים במעבר

Col de la Schlucht

מכאן אנחנו מתחילים לרדת לכיוון העיר קולמר (Colmar), ובשמים מתגלים "חורים" של צבע כחול

הכניסה לעיר קשה המון תנועה ואין חניה, לקח לנו זמן עד שמצאנו חניה (בדיוק רכב יצא) ואנחנו מתחילים ללכת למרכז העתיק ע"מ לא לפספס את מופע המקהלות על הסירות, על הגשר כבר צפוף (לעיר מגיעים רבים גם בשביל ה"טרום קריסמס") ואנחנו תופסים מקום בשורה "השניה" ומחכים ומחכים לבוא סירות המקהלות, ולבסוף הן מגיעות, מסביב הקור שולט וגם לנוער בסירות נראה שקר מאד אבל כולם משתפים פעולה למען ה"אטרקציה" של לשמוע ולהשמיע.

לאחר סיום המופע אנחנו ממשיכים להסתובב בין הסמטאות וכמובן גם להיכנס למסעדה לאכול ארוחת ערב כי יותר מאוחר הכל כבר יהיה סגור (ביום שבת המסעדות נסגרות ב-21:00). לאחר ארוחה (שהיתה מצויינת) אנחנו ממשיכים להסתובב באזור "ונציה הקטנה" והשווקים הצבעוניים שמסביב, עד שהרגשנו מספיק צריך לחזור למלון שלנו, חזרנו לרכב, חצי שעה נסיעה ואנחנו במלון, עייפים מאד, מרוצים מאד וגם שבעים. (אנחנו עוד נחזור לקולמר).

"ונציה הקטנה"

המונים גודשים את הרחובות ושווקי הטרום קריסמס

מפת מסלול היום השלישי

תם היום השלישי
היום הרביעי (10/12/2018)
יום ראשון קמים בבוקר ובחוץ הכל לבן שלג יורד, ואנחנו בדרך ל- ריקוויר (Riquewihr), מנסיון של אתמול בנושא חניות אנחנו מגיעים ונוסעים ישר לחלק העליון של העיר ומשאירים שם את הרכב (מתבוסס בשלג), בחוץ 2- מעלות ומידי פעם יורד שלג ואנחנו נכנסים לתוך העיר העתיקה.

שלג יורד בריקוויר (Riquewihr)

ריקוויר (Riquewihr) - זהו כפר יין הנמצא על דרך היין עם כ-1200 תושבים וחבר באיגוד הכפרים היפים בצרפת, נקרא ע"ש אציל רומאי בשם ריקו, שהתיישב במקום ובנה בו את ביתו.
נמצא למרגלות הרי הווז' ובו כ-6 יקבים בכפר ועוד כמה יקבים בסביבת הכפר. הכפר מוקף חומה מימי הביניים ומומלץ ללכת לכל אורכו של הרחוב הראשי (קצת מאמץ לעלות ברחוב המרוצף אבנים) עד למגדל-שער עתיק הנמצא בקצהו העליון ומראשו יש תצפית יפה. בדרך יש חנויות יין, יקבים, מסעדות, חנויות גבינה, גלידה ועוד פיתויים. הרחוב הפונה צפונה, לפני השער המערבי של החומה נקרא רח' היהודים. יהודים היו כאן ושם הם גרו אולם כבר מאז ימי הביניים גורשו היהודים מרקוויאר וזו העדות לחיי קהילה יהודית קטנה בכפר הקטן הזה. כדאי גם לראות את "מגדל הגנבים" (Torture chamber) עם חדר העינויים שלו.

שלג יורד בריקוויר (Riquewihr)

ריקוויר הוא מקום קטן ואנחנו יורדים במורד הרחוב הראשי עד השער המזרחי, מסתובבים בין הדוכנים הצבעוניים והבתים המקושטים ועולים חזרה לשער המערבי שלידו השארנו את הרכב, ומכאן אנחנו מתחילים לנסוע בין שטחי הכרמים לכיוון העיירה קייזרסברג (Kaysersberg) שלידה עברנו אתמול בדרך לאגם הלבן.

אנחנו מגיעים בשעות הצהריים ואין חניות בסביבה לאחר סיבובים רבים מצאנו חניה קרוב לכניסה לעיר העתיקה ויצאנו לסיבוב, בחוץ 0 מעלות וגשם טורדני

קייזרסברג (Kaysersberg) - העיר היפה על דרך היין ומקום הולדתו של ד"ר אלברט שוויצר. קייזרסברג מפתיעה עם האתרים מימי הביניים סביב כנסיית סאן קרוקס (פורטל רומנסקי, מזבח מגולף: יצירת מופת לעתים נדירות שווה) ואת הגשר המבוצר (מהמאה ה-15) נשלט על ידי הטירה (שרידים של העיר החופשית לשעבר של את Décapole). מיקומה האסטרטגי מעיר מחדש את זכר הדרך הרומית הישנה שקשרה את האלזס ללוריין. קייסרסברג נחשבת לאחת הערים המקסימות ביותר באלזס, עם רחובותיה המרוצפים ובתי העץ שעוצבו למחצה.

כמו בכל מקום באלזס שלפני הקריסמס יש תערוכה על החיים בימים ההם

Castle Of Kaysersberg

לאחר סיום הסיור בעיר אנחנו מחליטים לנסוע לכיוון נוף (Neuf-Brisach) היום יום ראשון וזה הסוף שבוע שיש גם שם פסטיבל אבירים, חצי שעה נסיעה ואנחנו כבר בחניה ליד השער המזרחי (Porte de Bâle) צמוד לחומה. ויצאנו ברגל למרכז הישוב (המרחקים קצרים מאד) לראות מה הכינו לפסטיבל האבירים,

במרכז מתחם שריכז את דוכני חג המולד ואנשים בתלבושות ומקצועות שהיו בימים ההם.

נוף (Neuf-Brisach) - היא המצודה של מלך השמש מאז נוסדה בשנת 1699 על ידי לואי ה -14. כיום, היא נחשבת יצירת מופת של Vaoban. הארכיטקטורה שלו היא ייחודית באירופה, ואת המצודה מופיע כחלק מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. מגרש המצעדים שלו, קווים טהורים, 48 רבעים המרכיבים מתומן מושלם וביצורים מעוזים הופכים אותו לסוג ייחודי. כדי לנצל את רוב הביקור שלך, בצע את הקו הכחול לסיור של עבודתו של Vauban. טיול יפה בלב ההיסטוריה!

לאחר סיום הסיור בפסטיבל האבירים אנחנו יוצאים לסיור בתעלה שמקיפה את הישוב (מהשער המערבי עד לשער המזרחי)

Porte de Colmar

Porte de Belfort

Porte de Bâle

בינתיים הערב יורד ואנחנו עולים לרכב שלנו, חוצים את הישוב ויוצאים מהשער המערבי לכיוון המלון שלנו, בדרך פקקי תנועה של סיום הסופ"ש, ולבסוף מגיעים למלון, ארוחת ערב במלון שלנו (עם עוד 2 זוגות חברים שמטיילים גם באלזס ותאמנו איתם).

Porte de Colmar - צילום מתוך הישוב

מפת מסלול היום הרביעי

תם היום הרביעי

היום החמישי (11/12/2018)
בוקר חדש ו"חמים" בחוץ 7 מעלות וגשם קל מטפטף ואנחנו נוסעים דרומה לכיוון קולמר, עוצרים בכניסה לעיר לצלם את ההעתק של פסל החרות
פסל החירות (Réplique de la Statue de la Liberté) - פסל החירות בכניסה הצפונית קולמר (בכיכר ליד שדה התעופה) הוא העתק של הציון דרך האמריקאי המפורסם, הסיבה לכך להיות כאן משום היוצר של פסל החירות, הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי, נולד ב Colmar. בשנת 1886 חנך הפסל ברתולדי, בן קולמאר, את פסל החירות בניו יורק ובקולמר פסליו מתנוססים ברחבי העיר ומוזיאון מוקדש ליצירותיו.

Replica of the Statue of Liberty

ואנחנו ממשיכים ישר (עוקפים את העיר קולמר) בדרך לכיוון אגושהיים (Eguisheim), בכניסה המזרחית לעיר יש חניון גדול ומסודר (בתשלום יומי).

(ע"מ להגיע לחניון בקלות יש לכוון את מפת הגוגל לכיוון - " Wolfberger - Cave Eguisheim")

מגיעים לעיר ו...... גשם יורד בלי הפסקה מחכים קצת ברכב ושהגשם נרגע יוצאים לסייר בעיר העתיקה, עוברים דרך המודיעין ומצטיידים במפה ומתחילים לסייר בשווקי הקריסמס ובסמטאות הישוב.

Château Saint-Léon

אגושהיים (Eguisheim)

יש חניון גדול בכניסה המזרחית לעיר, גשו ל- Turist Information שנמצא ממש ליד הכניסה, וקחו מפת מסלול מומלץ לסיור בעיירה. המסלול ייקח אתכם לאורך חומות העיירה, ברחובות והבתים המטופחים, ולאחר מכן יוביל אתכם אל הכיכרות המרכזיות. מסלול של שעה-שעתיים, תלוי כמה התעכבתם בחנויות המקסימות לאורך המסלול, בכיכרות, וביקבי היין הרבים שבדרך. המפה מאוירת מלשכת התיירות של איגושהיים כוללת 10 תחנות לקריאת הלוח הקבוע בקירות הבניינים. עיירה מהממת הבנויה כשבלול עגול מוקף חומות.

אגושהיים כלולה ברשימת "הכפרים היפים ביותר בצרפת" ובצדק רב. בניגוד לריקויאר היא נראית הרבה יותר אותנטית. נראה שבאמת חיים שם אנשים וזו לא רק תפאורה לתיירים. כל בית יותר יפה מהשני.

אגושהיים (Eguisheim)

הסתובבנו כשעתיים בישוב כאשר מידי פעם יורד עלינו גשם וחזרנו חזרה לחניה ועכשיו אנחנו נוסעים לעיר קולמר לסיור יותר מקיף בעיר, פחות מחצי שעה נסיעה למרכז העיר ואנחנו חונים בחניה תת קרקעית ממש במרכז (Parking Rapp).

Cathédrale Saint-Martin

ממש בקצה המדרחוב עומד בית הכנסת של קולמר. זהו בית הכנסת היחיד באזור שבו יש מגדל פעמון. הקהילה היהודית בעיר עתיקה ומבוססת. חבריה גורשו במאה ה16, אולם שבו לקולמר המאה ה18, ובנו כאן את בית הקהילה. בתקופת מלחמת העולם השניה, שימש בית הכנסת אולם מכירה ומחסן נשק, אולם שופץ מיד לאחריה. כאן יושבת הרבנות הראשית של אזור הריין התחתון.

בית הכנסת בקולמר

קולמאר (Colmar) - נחשבת ליפה ולעתיקה ביותר מבין ערי חבל אלזס שבצרפת ולא פעם מכונה גם "ונציה הקטנה", בזכות תעלת המים החוצה את הרחוב הראשי שלה (שאר תעלות המים בקולמאר אמנם כבר יבשו, אך נותרו כזיכרון לימים בהם שימשו התעלות את תושבי העיר לצרכי כביסה).
קולמאר מפורסמת במיוחד בבתיה הקטנים עם התריסים הצבעוניים (האגדה טוענת שאין שני בתים זהים בעיירה) ובאדניות הפרחים הניצבות על כל חלון ומרפסת. מזג האוויר כאן נעים ושמשי (קולמאר היא העיירה היבשה ביותר בצרפת) וכיף מאוד לשוטט בה ברגל. תוכלו ללכת לאיבוד בין הסמטאות הקטנות והציוריות ולשוט בסירה קטנה בתעלה הראשית של העיר, בה עדיין זורמים מים. והיא אחת הערים היפות והמתויירות ביותר בחבל אלזס שבצפון-מזרח צרפת. המרכז העתיק שלה הוא מבוך סמטאות בין בתי קורות מימי הביניים עם חלונות מעוטרים אדניות פורחות, חנויות בוטיק יפות ומעוצבות, בתי קפה רומנטיים ותעלות מים ציוריות. טיול בעיר הזו הוא כמו כניסה לעולם של אגדות, חוויה מקסימה למבוגרים וילדים כאחד.

"ונציה הקטנה"

Covered market of Colmar

Pôle Média Culture Edmond Gerrer

סמטאות קולמר העתיקה

לקראת ערב אנחנו עוזבים את קולמר לכיוון המלון שלנו, התארגנות קצרה ואנחנו נוסעים לארוחת ערב (אחרונה) בריקוויר (Riquewihr), הישוב בו טיילנו אתמול בשלג, כמה סיבות לבחירת הישוב א. קרוב למלון שלנו ב. לראות את אורות החג בישוב ג. לגוון את ארוחות הערב.

הגענו לישוב (אין בעיית חניה) ואנחנו יוצאים לסיבוב ברחוב הראשי היפה והמואר

ריקוויר (Riquewihr) בלילה

Ancien travail à ferrer d'un maréchal ferrant

לאט לאט מתרוקן הרחוב והחנויות נסגרות ואנחנו פונים לעבר מסעדה ששמנו עליה עין ונמצאת במרכז הרחוב הראשי (מהר לפני שיסגרו גם את המסעדות) וחוגגים בה, בארוחה דשנה, את הערב האחרון שלנו באלזס.

בסיום הארוחה אנחנו חוזרים לרכב נסיעה קצרה ואנחנו במלון, עייפים, שבעים ומרוצים

מפת מסלול היום החמישי

תם היום החמישי
היום השישי (12/12/2018)
קמנו בבוקר, שילמנו למלון (שהיה מצויין) ויצאנו בדרכנו דרומה לכיוון שדה התעופה בבאזל, לפני מעבר הגבול לשוויץ נכנסנו ל-סן-לואי (Saint-Louis) ע"מ למלא דלק לרכב ועברנו לצד השווצרי של השדה תעופה שם החזרנו את הרכב וחיכינו לטיסה שלנו לארץ.